איך הדינמיקה בבית שבו גדלנו משפיעה על הקשר הזוגי שלנו בהווה?
- סיון אבני
- 2 במאי
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 22 בספט׳
מי "מחזיק/ה את המרחב הרגשי" בקשר הזוגי שלך?
זוגיות עמוקה, יציבה ומחוברת רגשית דורשת מאיתנו לדעת להחזיק מקום עבור בן/בת הזוג - להקשיב באמת, להרגיש איתם, לא לברוח או לפתור. אבל מה קורה כשהילדוּת שלנו למדה אותנו שזה לא בטוח? כשכבר מגיל צעיר היינו צריכות/ים לתמוך רגשית בהורה, או להסתיר את הרגשות שלנו כדי לא להכביד?
היום נחקור כיצד משולשים רגשיים בילדות, מערכות יחסים טעונות ולא מאוזנות בין ילד/ה להוריו/ה, ממשיכים ללוות אותנו בקשר הזוגי הבוגר שלנו. נבקש להבין איך הם משבשים את היכולת שלנו להחזיק מרחב רגשי, ונלמד איך נוכל לרפא ולבנות מערכת יחסים של הדדיות, נוכחות וראויות.
איך משולשים רגשיים בילדות משפיעים על הקשר הזוגי שלנו?
"משולש רגשי" מתרחש כשילד/ה נכנס/ת לתוך מתח רגשי לא פתור בין ההורים, או נדרש/ת לתמוך באחד מהם באופן לא מותאם לגילו. זה משפיע על התודעה הרגשית שלנו:
הצורך להיות ה"מציל/ה":
אם היית הילד/ה שתמיד ניחם את אמא, או הגן על אבא – ייתכן שתרגיש/י שהאחריות הרגשית בזוגיות שלך היא עלייך. תמצאי את עצמך "מתקנת", נושאת, תומכת – גם כשזה שוחק.
הימנעות מביטוי רגשות קשים:
במשפחות שבהן לא היה מקום לכעס, פחד או עצב – למדנו להחביא אותם. בזוגיות, אנחנו ממשיכות/ים להחביא, כדי לא לטלטל את המערכת. אבל ההימנעות הזו מרחיקה.
התעלמות מהצרכים הרגשיים שלנו:
כשגדלנו בבית שבו היינו אמורות/ים להקריב את עצמנו, קשה להאמין שמגיע לנו גם לקבל. אנחנו נשארות/ים במצב של נתינה חד-צדדית – עד שהגוף או הלב נשברים.
סיפור מקרה מהקליניקה:
איך יפית ורון למדו להחזיק מרחב רגשי הדדי
יפית ורון (שמות בדויים) הגיעו אליי כי יפית הרגישה שהיא מחזיקה את כל המרחב הרגשי בזוגיות לבד, ורון הרגיש שהיא מנסה לפתור לו כל דבר, במקום פשוט להיות איתו. כשהתבוננו על הילדוּת שלהם, ראינו את השורש:
יפית גדלה עם אמא תלותית מאוד, והיא הפכה ל"המטפלת" בבית.
רון גדל עם אבא שנמנע מכל רגש – ולמד להתרחק מהכאב.
רק אחרי שהבינו את המקור, הם יכלו להתחיל לשנות:
יפית למדה להקשיב מבלי להציל.
רון למד להישאר נוכח גם כשכואב.
שניהם התחילו לבנות מרחב רגשי חדש שבו יש מקום לשניהם.
איך יוצרים מרחב רגשי בריא בזוגיות?
הנה שלושה עקרונות יסוד:
להקשיב בלי לתקן
כשבן/בת הזוג משתפ/ת בכא, לא לקפוץ ישר לעצה ופתרון, אלא פשוט להיות שם עד שותק עם עיניים טובות.
לבטא את הפגיעות שלך
כעס, פחד, עצב: אלו רגשות לגיטימיים.
כשאת/ה מביע/ה אותם באומץ, את/ה לא מכביד/ה, את/ה נוכח/ת. וזה מרפא את הקשר.
לבחור לתמוך - לא מתוך חובה, אלא מאהבה
לא "צריך" להחזיק מקום לבן/בת הזוג - זו בחירה.
כשבוחרים בזה באהבה, לא נשחקים. זה מחזיר לנו תחושת ערך ואיזון.
פינת התרגול הזוגי
בעזרת שני התרגילים האלה תוכלו ליישם את שלושת העקרונות:
"הקשבה בעיניים טובות" (14 דק')
שבו זה מול זו. כל אחת/ד מדברת 5 דקות - בלי הפרעה.
הצד השני רק מקשיב.
בסוף, שאלה אחת: "איך אני יכולה/ה לתמוך בך?"
ואז מתחלפים.
יומן רגשות (3 דק' ביום)
כתבו כל ערב מה הרגשתם - בלי צנזורה.
בסופ"ש שתפו זה את זו.
זה מקרב ומלמד אותנו להכיר את עולמנו הפנימי.
אפשר לשנות את הדינמיקהשל הקשר הזוגי שלכם
זה מתחיל בזיהוי ובהסכמה להרגיש
כמו עץ שנטה הצידה בעקבות רוחות הילדות, גם את/ה יכול/ה היום לזקוף קומה, לגדול למרחב חדש שבו יש מקום לכולם.
המשולשים הרגשיים של הילדות אולי נטעו בנו תחושת אחריות לא מאוזנת, פחד מקרבה או חוסר אמונה שמגיע גם לנו מקום. כשאנחנו מזהות/ים את הדפוס, אנחנו יכולות/ים לבחור אחרת.
זה תהליך וזה אפשרי! ואם את/ה מרגיש/ה שאת/ה רוצה להעמיק בו - אני מזמינה אותך לתהליך אישי או זוגי איתי אונליין או בטבעון.
🪬🪬🧄🧅 סיון אבני - טיפול זוגי לזוגות בלי עורף משפחתי
כשהעורף המשפחתי חסר, אפשר לגלות את הגב שבתוכנו, ולבנות יחד זוגיות שמחזיקה מעמד גם ברגעים הקשים ביותר.
אני מצטערת שפרסמתי את זה ברשת, אבל אין לי ברירה אלא למלא את הבטחתי לד"ר אפאטה, מטיל הכישופים רב העוצמה שעזר לי להחזיר את בעלי לשעבר, שכבר נעדר שבועיים בלי להיפרד ממני. חוויה כל כך כואבת עבורי, כי הוא אהבתי הראשונה וחיי סובבים סביבו, אבל כשהוא עזב אותי למען אישה אחרת, הזלתי דמעות וניסיתי הכל כדי לשכוח אותו, אבל עמוק בליבי זה היה כל כך בלתי אפשרי, כי אהבתי אותו כל כך למרות הכאב שממנו סבלתי. ערב נאמן אחד קראתי תגובה על ד"ר אפאטה, מטיל כישופים רב עוצמה שיכול לעזור להחזיר אהוב לשעבר או לאחד בית שבור ועוד. בהתחלה זה היה כמו בדיחה, כי אף פעם לא האמנתי בקסם. וד"ר אפאטה מוכיחה את עצמה בפניי בכך שהיא מביאה את בעלה…