ראויות - לבנות חיים מתוך תחושת ערך

מהי ראויות?

​

ראויות (WORTHINESS) היא תחושת ערך בסיסית מעצם היותי. זהו מונח טיפולי שנטבע ע"י אמיתי מגד ומתייחס ליכולת הפנימית של אדם לחוש שהוא ראוי לקשר, לאהבה, למקום - גם כשהוא פגיע, חסר שליטה או מוצף.

​

תחושת הראויות אינה מבוססת על הישגים, על תפקוד, או על שייכות למבנה חברתי או משפחתי' אלא על הקיום עצמו. על זה שאני - פשוט ככה - ראוי/ה. זו תחושת זכות טבעית לאהבה, למרחב, לשייכות - מבלי להזדקק לתמורה.

כשאדם מרגיש ראוי, הוא לא נדרש להוכיח את עצמו כל הזמן, לא מחזיק את הקשר דרך "להיות טוב", ולא מפחד מנטישה אם הוא פגיע או אנושי.

​

​

​​​

למה זה חשוב בטיפול?

​

כשתחושת הראויות הפנימית פגועה, אנחנו נוטים:

• לברוח מקשרים או להיאחז בהם - מתוך פחד להינטש או להידחות.

• לחפש הוכחות ערך חיצוניות - תפקוד, הצלחה, הערכה, "לרצות".

• לפעול מתוך בושה סמויה - ולבנות חיים של שליטה במקום חיים של חיות.

 

בטיפול, העבודה על ראויות מאפשרת לנו לזהות את המנגנונים שמכסים את הפצע, לפגוש את המקום שמתחת, ולבנות מחדש את היכולת לחיות מתוך תחושת ערך בסיסית שאינה תלויה בתוצאה.

 

כשאנחנו מתחברים לעמדה של ראויות, הקול הפנימי מפסיק לשאול  "מה לא בסדר בי?" ומתחיל לשאול: "מה נכון לי עכשיו?"

​

​​

ראויות בפן האישי: כשאני מרגישה שאני לא "מספיקה"

​

בפן האישי, תחושת חוסר ראויות מתבטאת לעיתים קרובות בתחושת "אני צריכה להשתפר כדי שמישהו יאהב אותי". אנחנו רואות זאת:

• באנשים שמרגישים שהם צריכים להוכיח את עצמם שוב ושוב.

• בנשים שמרגישות "לא מתפקדות מספיק", גם כשהן נושאות עול אדיר.

• בחיים שמונעים מאשמה עצמית או מניסיון בלתי פוסק להיות "בסדר".

 

העבודה על ראויות בטיפול האישי בונה חזרה את היכולת להישען פנימה, להחזיק את עצמנו גם בלי הסכמה מבחוץ, ולבנות קשר יציב עם עצמנו, גם בשעות החשכה.

​

​

ראויות בזוגיות: כשאהבה מרגישה כמו מבחן

​​

בתוך קשר זוגי, סוגיית הראויות מקבלת עומק נוסף:

• האם מותר לי לרצות בלי להרגיש אגואיסטית?

• האם מותר לי להתאכזב בלי להרגיש כפויה טובה?

• האם מותר לי לנוח גם אם אני לא עונה על צורך של מישהו אחר?

 

פצעי ראויות נוטים להפעיל דפוסים כמו:

• פרשנות של קונפליקט כאיום נטישה.

• בדיקות מתמידות של אהבת האחר ("אם הוא באמת אוהב אותי - הוא יוכיח...").

• חסימה של אינטימיות עמוקה - כי אם אראה את המקומות הפגועים שבי, יינטשו אותי.

 

כשאין תחושת ראויות, בן/בת הזוג הופכים לשופט הפנימי, והקשר הופך לתחרות סמויה על מי מביא יותר ערך. בטיפול הזוגי נחשוף את הדינמיקה הזו ונביא אל הקשר עמדה חדשה: 
במקום שוויון חשבונאי - נוכחות מלאה.
במקום הוכחה עצמית - אמון הדדי.

ניצור מרחב בטוח בו כל צד פוגש את הפצעים שמבקשים הוכחה, לומד להחזיק את עצמו - ונפתח לקשר שמבוסס על שותפות בין שניים שראויים. לא כי הם מושלמים, אלא כי הם אנושיים.

​

​

​​​עבודה עם ראויות בטיפול

​

בתהליך הטיפולי, ראויות היא עמדה שמתפתחת דרך היחסים עצמם: דרך תגובה לא שיפוטית, דרך התבוננות מערכית, דרך אמפתיה שהיא לא "רחמים" אלא הכרה.

אנחנו נעבוד דרך:

• הקשבה לקול הפנימי: מי מדבר בתוכינו כרגע? ועל מה הוא מנסה להגן?

• זיהוי תנועות של הסתרה והצטדקות ולמה הן נדרשות לנו?

• תרגול הצבת גבולות מתוך חיבור לעצמי.

• טיפוח מערכת יחסים עם חלקים מוכחשים: המפחד/ת, הכועס/ת, המבולבל/ת.

 

 

מה קורה כשיש ראויות?

​

• ​את/ה בוחר/ת ולא רק נבחר/ת.

• את/ה מגיב/ה, לא רק מתגוננ/ת.

• את/ה מתמודד/ת עם מורכבות, בלי לאבד את המרכז שלך.

• את/ה נמצא/ת בקשר מתוך קרבה, לא מתוך צורך לא להינטש.

 

ראויות היא לא יעד - היא תנועה מתמשכת. בטיפול ניצור עבורה קרקע בטוחה, בה תוכל לצמוח מבפנים.

​

​

למה זה בתוך ארגז הכלים שלי?

​

אני משלבת את עבודת הראויות בכל תהליך טיפולי - אישי, זוגי או הדרכתי - כי זו אחת מאבני היסוד של קיום רגשי בריא. מבלי שנתבסס על תחושת ראויות פנימית, כל שינוי אחר נשאר זמני, מותנה או תלוי אישור.

​

עבודת הראויות מאפשרת חיבור למהות, שחרור מדפוסים הישרדותיים, וצמיחה שמבוססת על הסכמה להיות שלם, גם כשיש שבר.

​

תחושת הראויות אינה יעד - היא בית.
והטיפול מזמין אותך לחזור אליו.