מחזירים את האושר לזוגיות

​

​

זוג זה הרבה יותר משניים;

​

​

כשבני זוג שפונים לטיפול זוגי, לרוב יספרו ששניהם סובלים בזוגיות. בדרך כלל הפנייה אל הטיפול הזוגי נעשית כמוצא אחרון - כשהמשבר מרגיש קשה מנשוא, שאין ברירה וחייבים לעשות משהו - לפגוש אשת מקצוע ולהתחיל לטפל ברצינות.

כשאני פוגשת זוגות כאלה בקליניקה, הם לרוב מספרים לי שניסו כבר המון דברים - קראו ספרי עזרה עצמית וזוגיות, הלכו להרצאות וסדנאות וריטריטים, ביצעו תרגילים לשיפור התקשורת ועוד ועוד. זה אמנם החזיק לתקופה ואפילו הרגישו שעברו את המשבר ו...

חלפו קצת מים בנהר והנה שוב פעם - מריבות קולניות, כעסים מתמשכים, שתיקות רועמות ובדידות, המון המון בדידות מייאשת, כואבת, מייסרת בתוך הזוגיות הזו. היטיבו לתאר לי פעם זוג בקליניקה: "הזוגיות שלנו זה כמו רכבת הרים, כל פעם אחרי שאנחנו מרגישים שזהו, עברנו את המשבר מגיע עוד אחד ועוד אחד וכבר יש לי בחילה מזה, כל מה שבא לי לעשות זה לברוח".

​

אוכל לעזור לכם לעשות משהו אחר, משהו שעדיין לא עשיתם.

האם אתם מוכנים "להסתכל לאמת בלבן של העין", לחשוף אמיתות לא-נעימות על הדינמיקה של הזוגיות שלכם ולקחת אחריות כל אחד על החלק שלו?

כל דינמיקה באשר היא אינה מתרחשת בחלל ריק. "צריך שניים לטנגו" אומר לזוג כבר במפגש הראשון. "מה החלק שלך בטנגו הזה?"

בשלב הזה שבדרך כלל שני בני הזוג יביטו בי במבט כזה של "זה לא אני זה הוא" אציע להראות להם את הבעיה מזווית חדשה- הבעיה שעליה אתם מספרים היא בעצם פתרון למשהו אחר, עמוק יותר וקדום יותר ממה שאתם חושבים. 

המקור של המשבר שאתם חווים עכשיו נמצא בכלל במקום אחר שאנחנו לא יכולים לראות, לפעמים המקור הזה נמצא הרחק בעבר המשפחתי הלא ידוע של אחד מכם או של שניכם. 

למשברים יש חוקיות קבועה - הם בנויים ברצף בעיה מביאה לפתרון שאחרי זמן הופך לבעייתי בעצמו ואז נדרש פתרון חדש, יצירתי יותר ואז גם הוא הופך לבעייתי ואז יש שוב אסקלציה וכך הלאה לאורך השנים ובמורד הדורות. כך, כל אחד מאתנו סוחב בתוך הגוף שלו שרשרת ארוכה של בעיות ופתרונות ובעיות ופתרונות שמצאו בעבר אימהותיו ואבותיו הקדומים, אנחנו הרי לא חיים בואקום ומה שהיה בעבר, גם אם הוא רחוק מאוד, עדיין נמצא ומשפיע על תת המודע שלנו בהווה...

כל זה מביא למסקנה שחיפוש פתרונות בכאן ועכשיו ממש לא מספק ואכן בעובדה הוא לא מחזיק לאורך זמן. 

​

אנחנו יודעים היום להצביע על דפוסים שחוזרים על עצמם בכל המערכות הזוגיות באשר הן. למשל שמערכות יחסים קודמות (או קדומות בדורות) יפריעו לקיום מערכת היחסים החדשה אם הקשר הקודם הסתיים במוות, בפרידה קשה, באשמה. האשמה הזאת מחלחלת אל הקשר החדש והורסת אותו.

דפוס אחר שמאוד נפוץ הוא כשאחד מבני הזוג רוצה לפרק את הקשר ובבירור בשיטת הקונסטלציה המשפחתית, נגלה פעמים רבות שאותו בן זוג מזדהה עם גורלו של מישהו בשושלת המשפחתית שלו שנודה מהמשפחה או נשכח או מת בנסיבות טראגיות ולא מדברים עליו או שאפילו לא התאבלו עליו. נראה הרבה פעמים את הרצון של בן הזוג הזה להתמזג עם גורלו של אותו אדם - לעזוב, להישכח, למות.

גם אם זה נראה לך מוזר, כל הסיפור הזה, גם אם זה נראה לך לגמרי לא קשור למציאות חייך, האמת היא שזו תופעה שחוזרת על עצמה פעמים רבות והיא מלמדת אותנו משהו חשוב על טבעה של המערכת הזוגית האנושית בכללה, לא רק זאת שלכם שבכאן ועכשיו. 

​

​

מה אנחנו לומדים על טיבן של מערכות זוגיות?

כשאישה וגבר נישאים, שני עצים משפחתיים מתחברים. כל צד מביא אל הנישואים את ההיסטוריה והדינמיקה של המערכת המשפחתית ממנה בא. 

הקשר הזוגי הוא חיבור אדיר של גורלות, משאות, אמונות נורמות וערכים שונים, חוזקות חולשות פתולוגיות ונתקים. 

כדי שהחיבור הזוגי יצלח והזוגיות תפרח, על בני הזוג לקבל את שתי המערכות המשפחתיות מהם באו, כלומר שתי משפחות המוצא, כשונות ושוות ואת שתי מערכות האמונות הנורמות והערכים בהם גדלו כנכונות באותה מידה. על הנייר זה נראה פשוט והגיוני - במציאות זו חיה אחרת לגמרי... אתם הרי יודעים את זה מהחיים הזוגיים שלכם.

בקליניקה, כשאני מספרת לזוג את הדברים האלה, הרבה פעמים אחד מהם יאמר לי "נו אבל צרת רבים - חצי נחמה, איך זה יכול לעזור לי עם המשבר שלי?"

אני עונה - "נכון, צרת רבים חצי נחמה וזה בדיוק הזמן להסתכל על חצי הכוס המלאה או הריקה, מה שתבחרו, כך או כך - החוקיות הברורה של מערכות זוגיות באשר הן יכולה לעזור לכם לרפא את הקשיים והכאבים שבזוגיות שלכם והפעם מ-ה-ש-ו-ר-ש."

​

בגדול ניתן לחלק את התהליך שנעשה לשלושה שלבים עיקריים:

1. ניתן מקום שווה לשתי המערכות של משפחות המוצא שלכם ונכיר בשונות ובדמיון ביניהן.

2. נזהה וניפרד מהדפוסים הבעייתיים והמסורות המשפחתיות שאינכם רוצים לשמר ולהעביר הלאה גם לילדים שלכם. 

3. ניצור חוקיות חדשה מאוזנת ובריאה במערכת הזוגית שלכם - כל אחד מכם ייתן וייקח אותו דבר מבחינה ערכית.

​

​

​

​