בכל משפחה יש סדר מסוים שבו האהבה זורמת מדור לדור.
בקונסטלציה משפחתית הסדר הזה מורכב מקדימות (כרונולוגיה) היררכית ושייכות.
הקדימות ההיררכית מספרת לנו מי קדם למי, מי היה פה קודם?- הסבים לפני ההורים שלפני הילדים. זה שנותן בא לפני זה שמקבל. זה שתומך בא לפני זה שנתמך כי יש לו יותר משאבים לתת מאשר לזה שבא אחריו. כך, הסבתא נותנת לאמא שנותנת לילדה. הלינגר מנסח זאת בפשטות "הורים גדולים, ילדים קטנים". כמה קצר, ככה ברור.
רגע רגע, אז מה קורה כאשר יש הורים שאינם מתפקדים?, שיש להם מעט מאוד מה לתת לילדם?, שלפעמים כל מה שיש להם לתת לילד הוא חיים ואז מסרו אותו לאימוץ?
לפי הלינגר החיים היא המתנה הגדולה ביותר שיכול הורה לתת לילדו. כל דבר אחר שההורה ייתן הוא פחות גדול ממתנת החיים. לפיכך גם אין איזון בין הנתינה והקבלה של הורה וילדו. לעולם הנתינה של ההורה תהיה גדולה יותר, ההורה היה שם קודם, נתן חיים. ללא ההורה אין ילד. זהו הסדר הטבעי של זרימת האהבה.
אתה חלק מהמשפחה שלי
הקונסטלציה המשפחתית מלמדת שלטראומות ובעיות שהתרחשו בדורות הקודמים בשושלת יש השפעה לאורך הדורות.
הדינמיקה הבעייתית במערכת עברה מדור לדור גם שנים רבות אחרי שאלה שבדורם התרחשה מלכתחילה, כבר נפטרו.
כאשר מתרחשת פגיעה, כל המערכת משתבשת ואנו נחוש תקיעה, סתימה בזרם האהבה. הדינמיקה המשפחתית הופכת לפתולוגיה.
העקרון השלישי ממנו מורכב הסדר של האהבה הוא עקרון השייכות שאומר שכל מי שנולד למשפחה שייך למשפחה.
גם כל מי שנהרה למשפחה ולא נולד, הפלות ולידות שקטות, גם כל אלה שייכים למשפחה.
יתירה מכך, גם כל מי שפגע במשפחה - גם הוא, לפי עקרון השייכות, שייך למערכת המשפחתית.
כל מה שעבר על מישהו במשפחה - שייך למשפחה ומשפיע על המערכת המשפחתית כמו על זה שחווה את החוויה לרוב הטראומטית.
שוב ושוב אני פוגשת בקליניקה כאבים וטראומות שלא קיבלו הכרה במעמד הקרוב לפגיעה והודחקו הצידה, אך נשארו ועברו מהמודע אל הלא-מודע והמשיכו להדהד בגלים רחבים במשפחה מדור לדור.
האנרגיה של כל מי ומה שהוצא, הורחק, הודחק, הוחרם, נשכח מהמשפחה תשאף לחזור ולהתאחד ולהשתייך למשפחה. הביטוי של זה יהיה בהישאבות של אדם אחר בתוך המערכת המשפחתית בדורות הבאים אל סיפור המקור של מי שנפלט מהמערכת.
מה שמעניין זה שאנחנו לא באמת צריכים להכיר את מי שנפלט מהמערכת כדי להחזיק חלקים ממנו בתוכנו, תת המודע שלנו עושה את זה עבורנו יופי-טופי. ככה עובדת הפתולוגיה המשפחתית הבין-דורית ובדיוק זו הסיבה שבגללה נבקש באמצעות העמדה קונסטלטיבית להכיר בכולם כשייכים.
כשקדימות והיררכיה מתנגשות
1.
עכשיו נסבך קצת את העניינים, כלומר נביא מקרה מהחיים ונבחן אותו לאור התאוריה...
למשל, משפחות פרק ב' - אל המשפחה מגיע.ה מבוגר.ת חדש.ה, בן/בת זוג חדש.ה להורה, אמאבא חורג.ת. מה מעמדו ביחס לילד מהנישואין הראשונים?, לכאורה לפי "הורים גדולים ילדים קטנים", מבחינה היררכית למבוגר החדש יש עדיפות על פני הילד, אבל מבחינת קדימות - הילד היה שייך למערכת המשפחתית לפני הגירושין ולפני הנישואין השניים שהביאו את ההורה החורג להצטרף למערכת. לפי עקרון השייכות, כל מי שהיה שייך למערכת, עדיין שייך ויוסיף להשתייך למערכת, כלומר גם ההורה הביולוגי וגם הנישואין הראשונים שייכים למערכת.
הסתבכת? הבה נפרום את הפלונטר...
מי היה שייך למערכת לפני ההורה החורג? - הילד.
הילד הוא חלק ממשפחה קיימת שבן/בת הזוג החדש.ה הצטרפו אליה.
הזרמת הסדר של האהבה על כנו תתבטא בסשן קונסטלציה באמירה של האמא והאבא לבן/בת זוגם החדש.ה: "הילד שלי היה כאן לפנייך, הוא קודם לך".
לאחר מכן בן/בת הזוג החדש.ה יפנו אל הילד ויאמרו: "אתה היית כאן לפני, אתה קודם לי".
השבת הסדר של האהבה נעשית כאן על ידי הכרה בקיים הקודם - הנישואין הראשונים והילדים שנולדו בהם והפרידה, הגירושין - כל אלה קדמו לקשר החדש והם שלמעשה אפשרו את היווצרות הקשר החדש. כל הדמויות וכל מערכות היחסים הללו הן חלק מהמערכת וכולן שואפות למצוא את מקומן המיטבי במערכת. לפיכך, השלב הבא בהשבת הסדר תהיה הכרה של בן הזוג החדש בקדימות של בן הזוג הקודם ובפרידה - הוא יכול לומר לו: "אתה היית פה לפני. בזכות הפרידה שלכם, אני הכרתי אותה".
המשפט הבא יתייחס לאבהות "אתה האבא של הילד הזה. אני נשוי לאמו ומגדל אותו, אתה היית ותמיד תהיה האבא שלו".
כדי להעצים ולהנכיח עוד את תיקון הסדר, האמא תוכל לומר לילד שלה: "אני אמך וזה אביך (תצביע על האב הביולוגי)" ולבן זוגה החדש תאמר: "זה בני וזה אביו. הם היו פה לפניך".
2.
דוגמא אחרת להתנגשות בין קדימות והיררכיה הפעם מהמערכת הארגונית:
למשל מנהל חדש שהגיע לארגון. מבחינה היררכית הוא עולה על שאר העובדים, אך מבחינה כרונולוגית להם יש קדימות עליו. מה נעשה בסשן?
קודם כל אבקש להשיב למערכת את כל מי ששייך למערכת.
ממש כמו בקונסטלציה המשפחתית, גם כאן, למערכת האירגונית יש קווי דינמיקה דומים. כך, נכיר במנהל הקודם ובכל אלה שקדמו לו מאז קום הארגון. המנהל החדש, כמו בן הזוג החדש בדוגמא הקודמת, יאמר לקודמו בתפקיד : "אתה היית כאן לפניי, אני באתי אחריך. בזכות העזיבה שלך את התפקיד, יכולתי אני לקבלו".
למה זה חשוב כל כך להכיר במנהל הקודם?
כי ממש כמו במערכת היחסים שבין האב והילד במערכת שבה היו גירושים והגיעה למערכת דמות גברית חדשה, כך העובדים בארגון מחזיקים נאמנויות נסתרות למנהל הקודם. הרבה פעמים נראה שרק מעצם ההכרה בכרונולוגיה של ההנהלה כבר נעשה שקט בשדה הקונסטלטיבי.
המשפטים המסדרים שאציע לנציגים לומר בסשן קונסטלציה יסייעו להביא את המערכת למקום מיטבי ולאפשר לאהבה לזרום באופן בריא, להביא מזור לפתולוגיה הבין-דורית.
אני מקפידה להדגיש שכל משפט שכזה הוא המלצה בלבד ואם הנציג חש שמשפט אחר יהיה מדויק לו יותר, הוא מוזמן לנסות אותו.
איך נדע שהאהבה חזרה לזרום באופן תקין?
כאשר כל הנציגים והייצוגים בשדה ירגישו בטוב ובנוחות במיקומם. זה יהיה הרגע לסיים את הסשן, כמו גם את הפוסט. מקווה שנהנית לקרוא. אם יש לך שאלות, אם יש נושא כלשהו במערכת המשפחתית שתרצי לקרוא את הזווית הקונסטלטיבית שלו, כתבי לי, אולי אכתוב על זה פוסט חדש בבלוג.
קיראו גם:
סיון אבני יועצת זוגית ומשפחתית. טיפול זוגי מבוסס קונסטלציה משפחתית בקריית טבעון