האביב כבר כאן, זמן של פריחה וצמיחה, סדר פסח אוטוטו מגיע והילדים מזמזמים את "דומם שטה תיבה קטנה" אם כן - זהו זמן נהדר להזמין את משה וציפורה, הזוג המקראי, למפגש טיפול זוגי (בפורים אירחתי את ושתי ואחשוורוש וטענתי שהייתה האישה המובחנת הראשונה במקורותינו, והפעם - זוג מובחן... חכו לשבועות, כבר נרקם לו ביקור של נעמי ורות בקליניקה...)
הסיפור של משה רבנו ואשתו ציפורה, כפי שמסופר במקרא, מציע הצצה מרתקת לדינמיקה של זוגיות מובחנת. מערכת היחסים שלהם היא לא רק הערת שוליים בסיפור הגדול של המנהיגות הנבואית של משה ויציאת בני ישראל ממצרים, אלא היא מסופרת כעדות לכוחה של השותפות, כאשר החוזקות של כל אחד משלימות ומרוממות את האחר, ויוצרות איחוד שמסוגל להתמודד עם אתגרים יוצאי דופן.
זהו המאמר השלישי בסדרת "גיבורי התנ"ך בטיפול" והפעם אבקש להאיר בזרקור את מורכבויות הדינמיקה הזוגית שלהם ולסיום נקנח בארבעה טיפים ממשה וציפורה לשיפור איכות הזוגיות שלכם - ומכאן כמובן - לשיפור איכות החיים שלכם.
וכך הכל התחיל...
וַיִּשְׁמַ֤ע פַּרְעֹה֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ לַהֲרֹ֣ג אֶת־מֹשֶׁ֑ה וַיִּבְרַ֤ח מֹשֶׁה֙ מִפְּנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־מִדְיָ֖ן וַיֵּ֥שֶׁב עַֽל־הַבְּאֵֽר׃
וּלְכֹהֵ֥ן מִדְיָ֖ן שֶׁ֣בַע בָּנ֑וֹת וַתָּבֹ֣אנָה וַתִּדְלֶ֗נָה וַתְּמַלֶּ֙אנָה֙ אֶת־הָ֣רְהָטִ֔ים לְהַשְׁק֖וֹת צֹ֥אן אֲבִיהֶֽן׃
וַיָּבֹ֥אוּ הָרֹעִ֖ים וַיְגָרְשׁ֑וּם וַיָּ֤קׇם מֹשֶׁה֙ וַיּ֣וֹשִׁעָ֔ן וַיַּ֖שְׁקְ אֶת־צֹאנָֽם׃
וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם:
וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים וְגַם דָּלֹה דָלָה לָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן:
וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֹתָיו וְאַיּוֹ לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם:
וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה:
וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ גֵּרְשֹׁ֑ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נׇכְרִיָּֽה׃
(שמות ב, פסוקים טו-כב).
מובחנות במערכות יחסים זוגיות
מובחנות (דיפרנציאציה) היא מושג המתייחס ליכולת של בני זוג במערכת יחסים לשמור על האינדיבידואליות שלהם תוך שהם מחוברים רגשית זה לזה. זהו האיזון בין העצמי והיחד, המאפשר לכל אחד מהם לרדוף אחר צמיחה אישית ותחומי עניין מבלי לאבד את תחושת האחדות במערכת היחסים. מובחנות היא קריטית מכיוון שהיא מטפחת סביבה בריאה שבה כבוד הדדי, עצמאות ואינטימיות יכולים לפרוח.
במערכת יחסים מובחנת, בני הזוג מזהים ומעריכים את ההבדלים שלהם במקום לראות בהם מקורות קונפליקט. הם מבינים שההבדלים הללו תורמים לעושר ולעומק של השותפות שלהם. הבנה זו מאפשרת לכל פרט לבטא את מחשבותיו, רגשותיו ותשוקותיו בגלוי, מבלי לחשוש לאבד את אהבתו או כבודו של האחר. זה מעודד דינמיקה של תמיכה שבה כל אחד מבני הזוג מעצים את האחר לממש את הפוטנציאל שלו, הן בתוך מערכת היחסים והן מחוצה לה.
מובחנות ממלאת גם תפקיד חיוני באופן שבו זוגות מתמודדים עם קונפליקטים. במקום להיזקק לדפוסים של האשמה, הסתגרות או קונפורמיות, בני זוג מובחנים יכולים לעסוק בשיחות בריאות ובונות לגבי חילוקי הדעות שלהם. הם יכולים לשמור על קור רוח ואמפתיה, גם כאשר הם דנים בנושאים רגישים, מה שמוביל לפתרון בעיות יעיל יותר ולהבנה עמוקה יותר של נקודות המבט השונות. בנוסף, מובחנות תורמת לחוסן רגשי במערכות יחסים. בכך שהיא מאפשרת לכל אחד מבני הזוג לשמור על תחושת העצמי שלו, מובחנות מספקת חיץ מפני לחצים ומאמצים חיצוניים.
החוסן הזה חשוב במיוחד בהתמודדות עם אתגרי החיים הבלתי נמנעים, בין אם הם קשורים לבריאות, לכספים או לנושאים משפחתיים. זוג מובחן יכול להישען זה על זו לתמיכה מבלי להפוך לתלוי יתר על המידה או לאבד את מנגנוני ההתמודדות האישיים שלו.
הסיפור של משה וציפורה מציע דוגמה מקראית לאופן שבו מובחנות יכולה להתבטא בשותפות. למרות הרקע השונה מאוד שלהם - משה, עברי שגדל בחצר המלוכה המצרית והפך לרועה ונביא, וציפורה, בתו של כהן מדייני - מערכת היחסים שלהם שגשגה. פעולתה של ציפורה במילת בנם השני אליעזר לא רק שהצילה את חייו של משה אלא שהיא גם הדגישה את האוטונומיה שלה ואת הבנתה את שליחות בעלה. מעשה זה מדגיש את האיזון ששמרו בין תפקידיהם האישיים לבין אחדותם במילוי ייעוד אלוהי.
בבחינת מערכת היחסים שלהם דרך עדשת המובחנות, אפשר להעריך את הדרכים המורכבות שבהן הם תמכו בשליחויות זה של זו ובצמיחה האישית שלהם. סיפורם, העשיר בתאורי אהבה, שותפות ומטרה, מספק תובנות נצחיות לזוגות השואפים לבנות מערכות יחסים חזקות ומובחנות בעולם של ימינו.
ציפורה מלה את אליעזר
"וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה' וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ.
וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי.
וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת."
(שמות ד', פסוקים כד-כו)
אחד הרגעים המרתקים ביותר בסיפורם של משה רבנו וציפורה הוא פעולתה המהירה והנחרצת של ציפורה במילת בנם השני אליעזר. משה, שהוטל עליו להוביל את בני ישראל ממצרים, התמודד עם אתגרים ואחריות עצומים. ובכל זאת, בתוך כל אלה, עלתה שאלה משפחתית אישית - מילת בנם. על פי הסיפור המקראי, אלוהים ביקש להרוג את משה על הזנחת מעשה הברית. אליעזר נולד לפני שיצאו לדרך למצריים ומשה לא היה יכול למול אותו בגלל הסכנה בדרך, ולמרות שהייתה לו "הצדקה הלכתית" לכך שלא מל את התינוק, כאשר משה עמד במפגש עם האל נדרשה ממנו שלמות גבוהה יותר: שהרי לא יתכן שבנו לא יהיה נימול כאשר הוא נמצא במפגש קרוב כל כך עם אלוהים. לפי המדרש זה מה שקדם לסיפור המובא לפנינו. ציפורה, שהכירה בחומרת המצב ובאיום על בעלה, לא היססה לשנייה, לקחה את העניינים לידיים ובפעולה מהירה ביצעה את המילה וזרקה את העורלה המדממת לרגלי בעלה ובכך הצילה את חייו של משה והבטיחה שיוכל להמשיך בשליחותו (מתנגן לי בראש "אהבה מקודשת בדם את תשובי בינינו לפרוח"...).
מעשיה של ציפורה אומרים הרבה על אופייה ועל הדינמיקה של מערכת היחסים שלה עם משה. קודם כל - זה ממחיש את התושייה והאומץ שלה. מול מצב קשה, היא לא ממצמצת, לא מהססת, לא מתמהמהת אלא פועלת בנחישות ועושה את מה שצריך כדי להגן על המשפחה שלה. אלא שהסיפור הזה חושף את הבנתה העמוקה של אחריות בעלה. המקרא רומז לנו שציפורה הייתה שותפה פעילה, מעורבת לחלוטין באתגרים הרוחניים והארציים שעמדו בפניהם יחד. אך איזה זוג - תענוג!
בניתוח המובחנות - ההתערבות של ציפורה מדגישה את החשיבות של שותפות להתגברות על מכשולים. במערכות יחסים, במיוחד אלה הקשורות למטרה או למשימה משותפת, כל שותף ממלא תפקיד מכריע בתמיכה ובהעלאת רוחו של האחר. המעשה של ציפורה מגלם את מהות השותפות - היא השלימה את חוזקותיו של משה, וביחד הם התקדמו במשימתם המשותפת. ציפורה היא זו שאפשרה למשה להמשיך בשליחותו בדרגה הגבוהה הנדרשת ממנו, קודם כל על ידי הסרת הפגם הפוגם ביכולתו לקבל נבואה בדרגה גבוהה ביותר, ובנוסף על ידי הבנתה העמוקה את הברית בין אלוהים לישראל.
הסיפור הזה משמש כתזכורת לטבע הלא ליניארי והבלתי צפוי של שותפויות. מערכות יחסים לא תמיד עוסקות בחובות משותפים המבוצעים יחדיו; לפעמים, הן כוללות שותף אחד שמתגבר על אתגרים מיידיים, ומאפשר לשני להתמקד ביעדים רחבים יותר או להתאושש מכישלונות. יכולתה של ציפורה לפעול באופן עצמאי, אך לחלוטין בשירות מטרותיהם המשותפות, מדגימה את התלות ההדדית המעודנת המאפיינת שותפויות חזקות.
במהותה, הפעולה של ציפורה היא דוגמה עוצמתית לאופן שבו פועלת שותפות אמיתית. מדובר בהבנה, תמיכה ולפעמים, נקיטת פעולות נועזות למען האחר והטוב הגדול יותר. עבור זוגות מודרניים (למשל אתם קהל קוראיי היקרים), המעשה של ציפורה מדגיש את ערך הכבוד ההדדי, המטרה המשותפת והכוח הנובע מהתמודדות עם אתגרי החיים יחד.
אתגרים וחוזקות בנישואיהם של משה וציפורה
נישואיהם של משה רבנו וציפורה, כמו כל שותפות, עמדו בפני אתגרים. בתוך האתגרים המסופרים לנו במקרא טמונים חוזקותיהם - אלמנטים שלא רק קיימו את מערכת היחסים שלהם אלא גם אפשרו להם למלא את משימותיהם האלוהיות.
בשורות הבאות אבקש לנתח את המכשולים בהם ניווטו ואת החוזקות שטיפחו, כדי שנוכל לקבל תובנות לגבי החוסן ועומק השותפות שלהם:
פערים בזוגיות: הבדלים ברקע ובאמונות
אחד האתגרים המשמעותיים ביותר שמשה וציפורה נתקלו בהם נבע מהרקע השונה מאוד שלהם. משה, התינוק העברי שגדל בחצר המלוכה המצרית ובהמשך הפך למנהיג ונביא של בני ישראל, חי חיים מלאים בחוויות יוצאות דופן ומפגשים אלוהיים. ציפורה, לעומת זאת, הייתה מדיינית, בתו של יתרו, כהן מדין שחיה כל ימיה (עד אז) באותו מרחב וללא שינויים קיצוניים. ההבדל הזה ברקע התרבותי והדתי היה עלול להיות מקור למתח ביניהם. והנה עם זאת, מערכת היחסים דווקא שלהם מדגימה איך פערים בזוגיות יכולים להפוך למקור של חוזקות: הרקע של ציפורה וחוכמת אביה היו נכסים למשה, במיוחד בשנים הראשונות למנהיגותו. עצתו של יתרו למשה על העברת סמכויות היא עדות להשפעה החיובית שהייתה למשפחתה של ציפורה עליו. הרקע השונה שלהם סיפק למשה פרספקטיבות ומשאבים שייתכן שלא היו לו אחרת. בדרך זו, הגיוון שלהם העשיר את השותפות ותרם למשימה המשותפת שלהם.
איזון בין הקרבה אישית למטרה משותפת
"וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְהֹוָ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
וַיִּקַּ֗ח יִתְרוֹ֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֶת־צִפֹּרָ֖ה אֵ֣שֶׁת מֹשֶׁ֑ה אַחַ֖ר שִׁלּוּחֶֽיהָ׃ וְאֵ֖ת שְׁנֵ֣י בָנֶ֑יהָ אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאֶחָד֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נׇכְרִיָּֽה׃
וְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד אֱלִיעֶ֑זֶר כִּֽי־אֱלֹהֵ֤י אָבִי֙ בְּעֶזְרִ֔י וַיַּצִּלֵ֖נִי מֵחֶ֥רֶב פַּרְעֹֽה׃
וַיָּבֹ֞א יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה וּבָנָ֥יו וְאִשְׁתּ֖וֹ אֶל־מֹשֶׁ֑ה אֶל־הַמִּדְבָּ֗ר אֲשֶׁר־ה֛וּא חֹנֶ֥ה שָׁ֖ם הַ֥ר הָאֱלֹהִֽים׃
וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֲנִ֛י חֹתֶנְךָ֥ יִתְר֖וֹ בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וְאִ֨שְׁתְּךָ֔ וּשְׁנֵ֥י בָנֶ֖יהָ עִמָּֽהּ׃ וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה לִקְרַ֣את חֹֽתְנ֗וֹ וַיִּשְׁתַּ֙חוּ֙ וַיִּשַּׁק־ל֔וֹ וַיִּשְׁאֲל֥וּ אִישׁ־לְרֵעֵ֖הוּ לְשָׁל֑וֹם וַיָּבֹ֖אוּ הָאֹֽהֱלָה׃
וַיְסַפֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ לְחֹ֣תְנ֔וֹ אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ לְפַרְעֹ֣ה וּלְמִצְרַ֔יִם עַ֖ל אוֹדֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֤ת כׇּל־הַתְּלָאָה֙ אֲשֶׁ֣ר מְצָאָ֣תַם בַּדֶּ֔רֶךְ וַיַּצִּלֵ֖ם יְהֹוָֽה׃"
(שמות יח', פסוקים א-ח)
רגע... מתי היא נשלחה? למה? ולמה אבא שלה מחזיר אותה עם הילדודס למוישלה? מה זה הסיפור הזה? הם נפרדו בטוב? הם התגרשו? מה פה קרה פה? - רב הנסתר על הגלוי...
על פי המדרש משה וציפורה חיו בנפרד לפרק זמן מסויים - רש"י פירש שאהרון אחי משה כעס עליו שהביא אתו למצריים את אשתו ובניו, מצב שעלול לסכן אותם ושכנע את אחיו הצעיר לשלוח אותם בחזרה למדיין, לבית יתרו אביה.
אמנם המקרא לא מספר את זה, אבל מפאת כבודו של רש"י אניח שהפרשנות שלו אפשרית ואף הגיונית, זורמת איתו, זה טוב לי לנרטיב כאן... ולפי הנרטיב שאני מבקשת לספר - האתגר הנוסף שעמד בפני הזוג היה הצורך בהקרבה אישית למען מטרתם המשותפת. תפקידו של משה כנביא ומנהיג דרש רמת מחויבות יוצאת דופן, שהשפיעה בהכרח על חייהם האישיים.
ההחלטה על חיים בנפרד - הוא מוציא את העם ממצריים והיא בינתיים אצל אבוש מגדלת את הקינדרלך - ייתכן שנבעה מהמסירות הטוטלית של משה לשליחותו, ואולי מדאגה לבנם התינוק, שנימול במלון הדרכים, ועל כן ההורים החליטו שיהיה בטוח יותר אם ייפרדו וציפורה תשוב עם הקטנטנים למקום בטוח עד שיירפא, או אולי ציפורה הבינה בעצמה שדרגתו הרוחנית של משה לא מאפשרת לו לקיים חיי משפחה רגילים והיא זו שהחליטה לעזוב אותו בינתיים כדי שהוא יוכל למלא את משימתו על הצד הטוב ביותר?... מי יודע??? , כך או אחרת, נראה שזו הייתה הקרבה משמעותית שבעיניי מדגישה את עומק מחויבותם של שני בני הזוג למשימה הנישגבת.
תפתחו את הרמקולים... הנה אחלה שיר רקע להמשך קריאת הפוסט...
הכוח בנישואיהם, בהקשר זה, היה ההבנה ההדדית שלהם והכבוד לדרישות תפקידיהם. איך אני מגיעה למסקנה הזו?- לפי קבלת הפנים הלבבית של משה את יתרו כשהוא מחזיר את ציפורה עם הילדים למשה.
המקרא אמנם לא מספר לנו מילה וחצי מילה על האיחוד המשפחתי בין מוישל'ה ציפק'ה והקינדרלך, אבל מפליג בסיפורים על יחסי משה ויתרו חמו. מה אומר לכם - אחוות גברים בין דורית: זה מספר על קורותיו, זה מקשיב, ואז נשאר להתארח אצלו באוהל, ואז יוצא, מסתכל מה עושה החתן הצעיר, ומצקצק בלשון, ואומר לו - למה ככה? לא טוב ככה, שמע לי בחור צעיר, תעשה ככה וככה... אכן יחסי קרבה משפחתיים חמים שמסתכמים בשמונה מילים קסומות שמאז ועד היום כל חמה פולניה מייחלת להם -
"וַיִּשְׁמַ֥ע מֹשֶׁ֖ה לְק֣וֹל חֹתְנ֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר אָמָֽר׃" (שמות י"ח, פסוק כד')
צחוק בצד, נחזור לעיקר - תמיכתה של ציפורה בחובותיו הנבואיים של משה, גם כאשר הדבר דרש הקרבה אישית מצידה, מדגישה את עומק מחויבותה למטרתם המשותפת מחד ומאידך גם על האופי החזק של ציפק'ה -תארו לעצמכם: אישה צעירה עם שני עוללים בדרכה ללא בעלה במדבר, על חמור, בדרך לבית אביה... גם היום זה מפחיד, לא רק לפני אלפי שנים. איזו הקרבה עצומה וגם איזה בטחון היה למשה באשתו שתוכל להגן על ילדיהם הרכים במדבר ותוליך אותם למקום מבטחים...
חשיבות התפקידים המשניים בדינמיקה זוגית
בסיפור של משה וציפורה, חשיבותם של תפקידים משניים בדינמיקה זוגית מודגמת באופן בולט. סיפורם מגלה כיצד תפקידים כאלה, שלעתים קרובות נתפשים כמשניים, הם למעשה חיוניים להתמודדות עם אתגרי החיים ולמילוי משימות משותפות.
תפקידים משניים בנישואין לא עוסקים בכניעה או בביטול חשיבותו של אדם במערכת היחסים. אלא שמדובר בהכרה ברגעים שבהם שותף אחד לוקח את ההובלה בפתרון אתגר או צורך ספציפי, בעוד האחר מספק תמיכה, עידוד וכוח. הפעולה המהירה של ציפורה למול את אליעזר, ובכך להציל את חיי משה, היא דוגמה מובהקת לכך שתפקידים משניים הם חלק בלתי נפרד מהצלחת השותפות והישרדותה. מעשיה לא היו של שחקנית משנה אלא של מנהיגה משותפת שהבינה את הסיכונים והתגייסה לעמוד ברגע.
דינמיקה זו של תפקידים משניים מדגישה גם את החשיבות של גמישות ויכולת הסתגלות במערכת יחסים. חייהם של משה וציפורה היו רצופים באי-ודאות ובמשימות אלוהיות שדרשו רמת מחויבות יוצאת דופן. יכולתם להסתגל לנסיבות אלה, כאשר ציפורה תומכת בתפקידו הנבואי של משה ומשה נשען על חוכמתה ומעשיה של ציפורה, מציגה את הנזילות של תפקידים בתוך שותפות, שביחסים חזקים תפקידים יכולים להשתנות בהתאם למצב, כאשר כל שותף מוכן להוביל או לתמוך לפי הצורך. יתר על כן, ההכרה וההערכה של תפקידים תומכים מטפחים קשר רגשי עמוק יותר וכבוד בין בני הזוג.
ההכרה בחשיבות התרומות של כל אחד, בין אם בחזית ובין אם ברקע, מאמתת את החשיבות של שני הפרטים במערכת היחסים. התחושה של להיות נראים ונשמעים, מוערכים ומובנים על ידי בן/בת הזוג, היא הבסיס לזוגיות חזקה ועמידה.
ארבעה טיפים לזוגיות מובחנת ממשה וציפורה
הסיפור הזוגי של משה רבנו וציפורה מדגים תמיכה הדדית, הבנה ומטרה משותפת, ומציע ארבעה שיעורים עמוקים לזוגות המנווטים את המורכבויות של מערכות יחסים עכשוויות. השותפות שלהם, למרות שהיא מתרחשת בהקשר רחוק מאוד מהעולם של היום, מספקת תובנות יקרות ערך לבניית מערכת יחסים יציבה תומכת ומיטיבה. ומהם השיעורים? הנה הם לפניכם. כתבתי אותם בסגנון טיפים לזוגיות, בכל זאת, אנחנו ב-2024 ואוהבי טיפים אנו...
1. אמצו ונצלו את הפערים ביניכם כמנועי צמיחה והתפתחות
אחד הטיפים המשמעותיים ביותר שנוכל לקבל מנישואיהם של משה וציפורה הוא החשיבות של אימוץ וניצול פערים בין השניים כמנועים לצמיחה והתפתחות. הרקע שלהם לא יכול היה להיות שונה יותר, אך הפערים האלה דווקא העשירו את השותפות שלהם. כזוגות מודרניים, אנחנו יכולים ללמוד לראות את הרקע, האמונות והאישיות השונים של משה וציפורה כהזדמנויות להרחיב את הפרספקטיבות ולחזק את הקשר הזוגי (במקום כמקור לקונפליקטים בלתי נגמרים). הכרה והערכה של התכונות הייחודיות של כל אחד ואחת מכם יכולים להוביל למערכת יחסים הרמונית וזורמת יותר. [במאמר הזה תוכלו להרחיב בנושא: דינמיקה צפויה של מריבות בזוגיות: הפכו סכסוכים להזדמנות של צמיחה]
2. תמיכה הדדית היא המפתח
הפעולה של ציפורה למול את בנם ותמיכתה במשימתו של משה מדגישות את התפקיד המכריע של תמיכה הדדית בשותפות. כיום, מערכות יחסים זוגיות מתמודדות לעתים קרובות עם אתגרים שיכולים להיות מכריעים עבור אדם אחד להתמודד איתם. כמו ציפורה, בני זוג יכולים להתערב כדי לתמוך זה בזו, בין אם בזמני משבר או בחיי היומיום. תמיכה זו, בין אם היא רגשית, פיזית או רוחנית, היא אבן יסוד של מערכת יחסים חזקה ועמידה. [במאמר הזה תוכלו להרחיב עוד בנושא: ריפוי דינימקה משפחתית: כך תחזירו את הסדר הטבעי של האהבה לזוגיות שלכם]
3. מטרה משותפת מחזקת קשרים
משה וציפורה היו מאוחדים במטרה משותפת שעלתה על רצונותיהם וצרכיהם האישיים. תחושת המטרה המשותפת העמוקה הזו חיזקה את הקשר שלהם ואפשרה להם לנווט יחד באתגרי החיים. הטיפ עבורכם הוא - מיצאו מטרה או משימה משותפת - בין אם זה גידול משפחה, תרומה לקהילה שלכם או פיתוח תחומי עניין משותפים. טיפוח מטרה משותפת תספק לכם תחושת אחדות וכיוון דומה. מטרה משותפת מטפחת קשר עמוק יותר ומעניקה עוד סיבה לצמוח יחד.
4. גמישות ויכולת הסתגלות חיוניות
היכולת של משה וציפורה להסתגל לנסיבותיהם, כאשר תפקידים ואחריות משתנים לפי הצורך, היא שיעור מכריע לזוגות גם כיום. החיים בלתי צפויים, והיכולת להיות גמישים ולהסתגל למצבים משתנים חיונית לשמירה על מערכת יחסים בריאה.
גם אתם יכולים ללמוד להיות פתוחים לשינוי, לתקשר בגלוי על צרכיכם וציפיותיכם, ולהיות מוכנים להתאים את תפקידיכם ככל שמערכת היחסים שלכם מתפתחת. טיפול זוגי מבוסס קונסטלציה משפחתית יכול להיות כלי נהדר עבורכם בפיתוח יכולת הגמישות הזו, כיוון שהקונסטלציה במהותה עוסקת בשחרור תנועות שנתקעו ואיפשור מחודש של תנועת הזרימה בדינמיקת היחסים. [במאמר הזה תוכלו להרחיב עוד בנושא: זוגיות טובה ומאושרת: חמישה טיפים לבניית קשרים מתמשכים]
סיכום
היחסים הזוגיים בין משה רבנו וציפורה, כפי שמתוארים על ידי הסופר המקראי, מספקים מקור עשיר לחוכמה ותובנות לגבי דינמיקה זוגית של שותפות מוצלחת. דרך עדשת המובחנות, סיפורם חושף את החשיבות שבאימוץ אינדיבידואליות תוך שמירה על קשר רגשי, את הערך של תפקידים תומכים ואת הכוח הנובע מהתמודדות עם אתגרים יחד. פעולותיה של ציפורה, בפרט במילת בנם, מדגישות את תפקידה החיוני במשימתם המשותפת ומדגישות את מהות השותפות - תמיכה הדדית, הבנה והיכולת לפעול לטובת הכלל.
הלקחים שנלמדים מהיחסים של משה וציפורה הם גם נצחיים וגם רלוונטיים מאוד. אימוץ ומינוף הבדלים, הצעת תמיכה בלתי מעורערת, מציאת מטרה משותפת וגמישות מול אי-הוודאות של החיים הם מרכיבים מרכזיים של שותפות חזקה ועמידה. סיפורם יכול לעודד זוגות לראות באתגרים הזדמנויות לחזק את הקשר שלהם ולהכיר בכך שתרומותיו של כל שותף, בין אם בחזית ובין אם ברקע, הם יקרי ערך להצלחת הקשר.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
אני זקוקה לעזרתך!
ספר/י לי על עוד זוגות מקראיים שיהיה מעניין להזמין אותם אליי לקליניקה במסגרת טיפול זוגי ומשפחתי לגיבורי התנ"ך...
(כבר ביקרו פה - יעקב נשותיו וילדיהם, ושתי ואחשוורוש, משה וציפורה כמובן, עתה, ובשבועות יגיעו רות ונעמי.)
סיון אבני יועצת זוגית ומשפחתית. מטפלת במערכות יחסים זוגיות והוריות בכלים של מובחנות וקונסטלציה משפחתית. MA בתולדות עם ישראל.