מה הדבר הכי נורא שיכול לקרות אם תריבו?, מה הדבר הכי טוב שיכול לקרות אם תריבו בלי פחד?
הם יושבים מולי בחדר, שפת הגוף שלהם אומרת ריחוק וחוסר נוחות. מתקשים להביט זה בעיני זו, מביטים בי ורק בחצי מבט בהם. יש להם המון מה לומר, כל אחד מהם רוצה להשמיע את דבריו, צועקים. אני תוהה האם כל אחד מהם רוצה להיות בעמדת הצודק/ת?, הם מתפרצים לדברים זו של זה, גם לשלי. אני מבינה - הם לא פנויים להקשבה כרגע.
אנחנו קרובים לנקודת רתיחה.
היא מתכופפת, אוחזת בתיק שלה, שפת הגוף שלה אומרת "אני רוצה ללכת עכשיו". הוא לא מתייחס למסר הזה, ממשיך בשלו.
כך אני יושבת מולם, מביטה בהם, לוקחת נשימה עמוקה מרימה ממקומה את אבן האיזון המשולשת שלי ואוחזת בה בשתי ידיי. מסיתה מבטי מהם ומתבוננת במזרקת המים הקטנה שלצידי.
תוך שניה ורבע הם קולטים שמשהו השתנה בדינמיקה בחדר. קולותיהם הולכים ונחלשים, אין יותר צעקות. פתאום שניהם יושבים שותקים ומביטים בי ובמעשיי. איך זה קרה? האמת זה די פשוט – זיהיתי את המניפולציה והפסקתי לשתף איתה פעולה - הפסקתי להיות הקהל בהצגה שלהם.
אני מצביעה על אבני המילים בקליניקה, מבקשת מכל אחד מהם לבחור באבן עם המילה שהיא/הוא הכי זקוק/ה לה עכשיו, ברגע הזה. לכל מילה יש כמה אבנים עם טקסוטורת צבעים וצורות שונות.
"אחזו באבן המילה, מששו את האותיות החרוטות, שימו לב לתחושת האחיזה באבן בידכם. בואו נחזור לנושא השיחה. עכשיו, בכל פעם שתרגישו שאתם עומדים להתפוצץ, שאתם לא מסוגלים להאזין עוד לשני, שאין בכם מקום להכיל את הדברים – נתקו מבט עיניים, הביטו באבן שבידכם, נשמו שלוש נשימות עמוקות."
מניחה מולם את אבן האהבה, "זיכרו שהגעתם לכאן בגלל זה. בגלל שאתם אוהבים. נכון, קשה עכשיו, ואנחנו כאן כדי להתמודד עם הקושי, לא לטאטא אותו מתחת לשטיח. אנחנו לא מפחדים מהקונפליקט, אנחנו לומדים לנהל אותו- וחלק גדול מהתהליך הזה הוא ללמוד להקשיב בלב פתוח גם לדברים שקשים לנו מאוד לשמוע מבן/בת הזוג שלנו."
אנחנו ממשיכים לתרגיל, אני מבקשת מהם לסובב את הכסאות ולהביט זו בעיני זה במשך חמש דקות בדממה.
"הביטו עמוק לעיני בן/בת הזוג, ראו את השתקפותכם באישוני בן/בת הזוג. מה משתקף לכם שם? , איך אתם רואים את עצמכם דרך עיניו של השני עכשיו?, עכשיו עיצמו עיניים ובואו נקפוץ בזמן בדמיון שלוש שנים קדימה.
בעוד שלוש שנים, המון זמן אחרי שכבר סיימתם את הטיפול הזוגי הורי בהצלחה,
אתם מרגישים הפוך לגמרי מהיום, ממש 180 מעלות מהיום.
אתם מרגישים על דרך המלך. הכל טוב. הכי טוב שיכול להיות.
דמיינו שאתם יושבים זו מול זה, במקום שקט ונעים ורגוע. איפה זה?
ברקע נשמעת מוזיקה שאתם אוהבים, מה אתם שומעים?, מה אתם לובשים? באילו צבעים?, מה השני/ה לובש/ת? באילו צבעים?
מביטים בעיניים ורואים את השתקפות בבואתכם באישוני השני. מה אתם רואים שם?, איזו דמות שלכם משתקפת שם?
איך אתם מפרשים שבן הזוג שלכם רואה אתכם, בעוד שלוש שנים?
איך זה מרגיש לכם?זה נוח? זה נעים? מה השני/ה מזהה בכם שם, בעוד שלוש שנים, שהיום הוא עדיין מתקשה לראות?
התרגיל הזה הוא תרגיל מטרה. הרציונל הוא שכשאנחנו מדמיינים את תמונת המטרה שלנו לפרטי פרטים, קל לנו יותר לשרטט את הדרך אליה.
היום, כשאנחנו כאן בקליניקה, לומדים להתמודד עם הקונפליקט הכי כואב וקשה, מרגישים בתוך מנהרה חשוכה, אנו זקוקים לאיזושהי נקודת אור.
התרגיל הזה מספק לנו את תמונת האור, שותל אותה במוח.
מכאן אנחנו יכולים לשוב ולפתוח ולפתח את השיח הקונפליקטואלי בינינו, בלי פחד מ"שברו את הכלים ולא משחקים", בלי ליפול למניפולציות, כן, מותר לריב – אני אפילו אומרת שרצוי וכדאי,
הזוגיות גוועת כשמטאטאים קונפליקטים מתחת לשטיח,
כשמרגישים ש"הולכים על ביצים" מול בן הזוג.
דווקא המריבות, דווקא הקונפליקטים הם מנועי הגדילה של הזוגיות.
מתוך הניהול של הקונפליקט אנחנו לומדים על עצמנו, על בן הזוג שלנו, על מערכת היחסים שלנו היום ועל איך שאנחנו שואפים שהיא תהיה בעתיד.
שתפו אותי - איך אתם מתמודדים עם קונפליקטים בזוגיות שלכם?
סיון אבני, יועצת זוגית ומשפחתית. טיפול זוגי מבוסס קונסטלציה משפחתית בקריית טבעון ואונליין.