מדוע דווקא בזוגיות מתעוררים פצעי הילדות הרגשיים שלא ריפאנו?
- סיון אבני
- לפני יום 1
- זמן קריאה 4 דקות
הפצעים הרגשיים הכי עמוקים שלנו, אלה שנוצרו בילדותנו, מתעוררים דווקא בקשר הזוגי ולא במקרה.
אם שאלת את עצמך פעם: למה אני מגיב/ה ככה דווקא מול מי שהכי קרוב אליי?, מאיפה מגיע הדחף שלי להתרחק כשיש קירבה? או להיאחז כשיש מרחק?
המאמר הזה בשבילך.
כשלומדים לראות את הדינמיקה, הכאב כבר לא מפחיד. הוא הופך להיות מובן.
זוגיות היא זירה של חיקוי ושחזור. המבנה הנפשי שלנו לומד אהבה דרך ההתנסות הראשונית עם דמויות מטפלות (בדרך כלל הורים), והייצוגים האלה נטמעים בנו באופן לא מודע.
לכן, כשאנחנו נכנסים לקשר זוגי, במיוחד כזה שמרגיש משמעותי, מערכת העצבים שלנו "נבדקת":
האם אפשר לסמוך על הקשר?
האם זה בטוח להתקרב?
מה יקרה אם אתקרב מדי? אם אצטרך מדי? אם אגלה רגשות?
הזוגיות לא רק משקפת את העבר, היא מזמינה אותנו להתייצב מחדש מולו.
אם יש לנו מספיק משאבים, זה גם המקום שבו מתאפשר תיקון עמוק. לכן הרבה פעמים הזוגיות היא לא מקור הבעיה, אלא שהיא המקום שבו כאב פצעי הילדות הרגשיים מבקש להירפא.
ריפוי בין-דורי בזוגיות:
לפעמים המרחק בינינו הוא לא בינאישי - הוא בין-דורי
במערכת זוגית שאין לה עורף משפחתי תומך, מתעוררים מתחים ייחודיים:
מי נושא את המשקל של מי?
מי מנסה להיות "ההורה" במערכת?
האם אחד מבני הזוג חי בתחושת יתמות רגשית שמכתיבה לו תגובת-יתר לכל ריחוק?
לא פעם, זוגות אומרים לי: "אנחנו אוהבים אבל אנחנו כל הזמן על הקצה, דקה מפיצוץ..."
זה לא מפתיע. כשאין שורשים רגשיים בטוחים בעבר, גם אם יש חיבור ואכפתיות, הגוף לא באמת נרגע. משהו בפנים נשאר דרוך, הלב לא מרשה לעצמו לנוח באמת.
תרגיל קונסטלטיבי בדמיון: לראות מי באמת עומד מולי
קחו רגע לעצמכם וקראו לאט את תרגיל הקונסטלציה בדמיון. הרשו למילים לפגוש אתכם פנימה.
דמיינו את בן או בת הזוג שלכם עומד/ת מולכם.
פשוט ראו אותם כמו שהם.
לא מושלמים, לא מטפלים, לא מצילים - רק בני אדם שמולכם.
שימו לב:
האם יש מישהו נוסף שמופיע בתודעה - מאחורי בן/בת הזוג?
אולי זו דמות מהעבר - אבא, אמא, או מישהו שפעם לא היה שם.
מישהו שלא ראה.
שלא בחר.
שפגע.
שוויתר.
מישהו שאהבתם, אך לא יכול היה לאהוב בחזרה.
רק ראו את הדמות הזו.
תנו לה מקום.
הפנו אליה את המבט הפנימי, ואמרו בלב את המשפטים הבאים:
"אני רואה אותך."
"אתה האבא שלי" / "את האמא שלי / אדם אחר... (נקבו בשמו ובסוג הקרבה ביניכם)."
"היית שם, ובדרך שלך - גם לא היית."
"יש בי כאב גדול על מה שלא קיבלתי ממך."
"אני נושא/ת את החסר הזה הרבה שנים."
הישארו רגע עם התחושות.
לא למהר,
תנו להכרה לחלחל ורק כשזה מרגיש שלם, המשיכו:
"מה שחסר לי ממך - לא אוכל לבקש מבן/בת הזוג שלי."
"זה שייך לנו - ואני משיב/ה את זה אליך, באהבה."
קחו נשימה.
כעת, החזירו את המבט אל בן/בת הזוג.
ראו אותם שוב - עכשיו בלי ההורה ביניכם.
אמרו בלב:
"את/ה לא ההורה שלי - ואת/ה לא אמור/ה לתקן את מה שלא היה."
"אני רואה אותך, כמו שאת/ה."
"וככה, עם מה שיש - אני יכול/ה להיות אתך באמת."
שימו לב:
מה משתנה עכשיו?
איך מרגישה הקרבה?
מובחנות רגשית בזוגיות: איך נשאר מחוברים לעצמנו גם בתוך הקשר?
מובחנות רגשית היא היכולת להיות נוכח בתוך קשר אינטימי מבלי לוותר על עצמנו. לא להיטרף רגשית כשהשני מתרחק, לא להתמוסס כדי לשמור על שקט, ולא לברוח מעצמנו כשיש קרבה. זו מיומנות נרכשת, והיא נבנית דרך תרגול יומיומי.
תרגיל קצר לפיתוח מובחנות רגשית:
בחר/י רגע בקשר שבו את מרגישה מוצפת רגשית - כעס, אשמה, צורך להיעלם או להוכיח.
שאל/י את עצמך:
מה החלק שלי בתוך ההתרחשות הזו?
מה החלק של האחר, שגם אם אני רואה אותו - הוא לא בשליטתי?
נסה/י לתאר את הרגש בלי להסביר אותו, למשל: “אני מרגישה לבד”, במקום: “הוא שוב מתנתק ממני”.
שאל/י עצמך: אם הייתי בוחר/ת לפעול ממקום של חיבור לעצמך – מה הייתי עושה אחרת עכשיו?
למה ריפוי זוגי לא עוסק בתיקון אלא בסדר רגשי
רבים חושבים שצריך "לסלוח" או "להשלים" כדי להתקדם בזוגיות, אבל לעיתים, דווקא הניסיון להשלים מונע את ההתקדמות.
בטיפול בקונסטלציה זוגית אנחנו לא מחפשים סליחה - אלא הסכמה עמוקה לראות את מה שלא נראה, ולתת לו את מקומו. רק כך נוכל להבחין:
מה שייך להיסטוריה האישית שלי
ומה באמת שייך לדינמיקה הזוגית הנוכחית
כשכל אחד מהצדדים תופס את מקומו - בן, בת, שותף, אהוב - משהו באנרגיה של הקשר נרגע. נוצרת בהירות.
נפתח חיבור חדש - לא מתוך תלות, אלא מתוך חופש ובחירה.
שאלות להרהור עמוק:
מתי בפעם האחרונה הרגשתי שאני מגיב/ה "מוגזם" ביחס לסיטואציה זוגית?
האם אני מכיר/ה תחושות של בדידות או חרדה דווקא כשיש קירבה?
אילו קולות מהעבר עדיין מנהלים אותי בקשר?
האם אני מוכנ/ה לתת להם מקום - מבלי לתת להם להוביל?
לסיום:
אם גם אתם מרגישים שהקשר מעורר פצעי ילדות רגשיים, זה לא אומר שהקשר לא טוב, אלא שיש בתוככם חלק שמוכן להירפא.
אני מזמינה אתכם לתהליך של טיפול בקונסטלציה זוגית. תהליך שמכבד את שני הצדדים בדיוק כפי שהם, ויודע להבחין בין מה ששייך להווה לבין מה שנשאר פתוח בעבר.
זוגיות, כשמנקים ממנה את מה שלא שייך לה, יכולה להפוך למרחב שבו הלב לא רק שורד, אלא סוף סוף נרגע.
סיון אבני - טיפול בקונסטלציה זוגית.
מומחית בליווי זוגות החיים ללא עורף משפחתי תומך.
כשרואים את מה שלא נאמר - הריפוי מתחיל.
תגובות