מריבות בין אחים: הסיפור של ניבה ורוני
ניבה ורוני (שמותיהם שונו לצורך שמירה על פרטיותם) מתיישבים על הספה ומיד מתחילים להתלונן בפניי על ריבוי מריבות בין אחים ומבקשים שנעבוד על בעיות התקשורת בבית. אני נושמת עמוק, תיכף אומר משהו שלא ימצא חן בעיניהם, שיקוף שיגרום להם להרים גבה; "חבר'ה התקשורת בסדר גמור, אין בה שום בעיה. הבעיה נמצאת בכלל במקום אחר… היא נמצאת במסרים שאתם מעבירים לילדים! כשאתם בעצמכם מתבלבלים באחריות מותאמת גיל ובין תפקיד משפחתי, מה הפלא שגם הילדים מבולבלים? זו לא התקשורת ביניהם שגורמת למריבות, זה הבילבול שלכם. כשאתם תבינו היטב מה התפקיד ההורי שלכם ומה תפקידם של הילדים, הדינמיקה בבית תשתנה ואז הדפוס המשפחתי ישתנה". אני מניחה במרכז השטיח את ערימת בדי הלבד הצבעוניים ואומרת: "בואו נפגוש את זה בקונסטלציה". הם מחליטים ביניהם מי יהיה המונחה ומי יהיה הנציג בסשן היום. אנחנו מתחילים; רוני מניח בד לעצמו ובדים לאשתו ולכל אחד מילדיהם. הבד הבא שהוא בוחר מהערימה הוא הבד שמייצג את הבעיה. אני מבקשת ממנו, "בחר עכשיו בד שלו נקרא המקור , הבד הזה מייצג את מקור הבעיה". רוני מניח את כל הבדים, בודק את הכיוונים שלהם ואומר לי "הנה, ככה" ומתיישב בחזרה על הכסא. ניבה נכנסת לתפקיד הנציגה. היא עוברת בין הבדים, בודקת תחושות רגשות הרגשות מחשבות. מזיזה, מסובבת, מרחיקה, מקרבת. המון תנועה יש בחדר, על השטיח הספירלי ומחוצה לו. פתאום משתנה האנרגיה בחדר - המקור נמצא! היא אומרת מהו, קוראת לו בשמו. אני מבקשת מרוני להצטרף. לשוב ולעמוד על הבד שלו. הוא מתחבר אל הבד, מישיר מבט אל אשתו, היא בתפקיד הנציגה שלו עומדת על בד המקור. ניבה אומרת לו - "התפקיד הזה שייך לי. עכשיו אני יכולה לראות את זה. תודה לך ששמרת עליו עד עכשיו בשבילי. עתה, אני לוקחת את מלוא האחריות על התפקיד הזה ומשחררת אותך מכאן והלאה מהתפקיד שלקחת עליך. זה שלי, זה כבר לא עליך". יש אנרגיה של הקלה בחדר.
אני מבקשת מניבה לרדת מהייצוג הזה, לעבור לעמוד על הבד שלה. היא חוזרת לתפקיד שלה כאשתו ואם ילדיו.
הם עומדים זה לצד זה, אוחזים ידיים, מביטים שניהם אל בד המקור, מרכינים יחדיו ראש, עורף, גב, ואומרים: "תודה, עכשיו אנחנו יכולים לפנות אל הילדים שלנו".
הם מסתובבים, חוזרים לכאן ועכשיו וניצבים מול הבדים שמייצגים את שני ילדיהם.
"אנחנו אוהבים אתכם" הם אומרים. "אנחנו מבינים עתה מה גרם למריבות ביניכם, דעו שטיפלנו בזה. זה התפקיד שלנו לטפל בכם. זה תפקידינו כהורים שלכם".
ניתוח והסבר:
הקונסטלציה המשפחתית מניחה ביסודה מספר עקרונות: מיקום, שייכות, קדימות והיררכיה. בסשן עבדנו על שינוי דפוס שיש לו נגיעה לכל אחד מהעקרונות ושברט הלינגר היטיב לתארו במשפט קצר וקולע: "הורים הם גדולים, ילדים קטנים". תפקיד חינוך הילדים הוא תפקידם של ההורים, לא של האחים הבוגרים. מתפקידנו כהורים להיות בתשומת לב לדינמיקה בבית, כאשר יחסי אחאות גולשים ליחסי הורה-ילד זה מתפקידינו לעצור ולהבהיר בקצרה את מקומו של כל אחד במשפחה:
"זה לא התפקיד שלך לגעור באחיך הצעיר על מטלה שלא ביצע, זה התפקיד שלנו ההורים".
"זה לא התפקיד שלך לחנך אותו. זה התפקיד שלנו, ההורים שלכם".
כשאנחנו לוקחים אלינו בחזרה את האחריות שלנו כהורים, כגדולים, אנחנו משחררים את הילדים מתפקיד שאינו שלהם ומאפשרים להם לשוב ולהיות רק ילדים.
ברט הלינגר אמר שכשסדר התפקידים מושב לכנו האהבה יכולה לזרום בשושלת המשפחתית בחופשיות ובבריאות. אני מאמינה בכך בכל לבי.
סיון אבני, יועצת זוגית ומשפחתית. טיפול זוגי מבוסס קונסטלציה משפחתית בקריית טבעון.