איך להפוך את הקונפליקט למנוע של משיכה ואינטימיות

מה קורה לנו כשאנחנו נמנעים מלריב בזוגיות?
לרוב אנחנו חוששים מהריב כי אנחנו פוחדים לאבד את תחושת הביטחון. אך חשוב לזכור שריב לא תמיד מפרק יחסים – לפעמים דווקא הוא עשוי לעורר מחדש את סקרנותנו זה כלפי זו, ולחזק את החיבור האינטימי.כשאנחנו נמנעים מלבטא את הכאב, את התסכול ואת האכזבה, אנחנו דוחקים אותם פנימה – עד שיום אחד הם מתפרצים בעוצמה גדולה עוד יותר. לעומת זאת, שיחה כנה – גם אם היא טעונה – יכולה להיות רגע מפתח בהבנת הרצונות, הגבולות והפנטזיות העמוקות שלנו.
איך משנים את הדינמיקה – מ”קהל” למשתתפים פעילים
במפגש עם בני זוג, אני לעיתים צופה ב”הצגה” שבה כל אחד מאשים את השני, תוך נסיעה מהירה לעבר נקודת רתיחה. הרגע שבו אני בוחרת להפסיק להיות קהל פסיבי, הוא הרגע שבו משהו משתחרר. אני נוגעת באבן איזון או מסתכלת על מזרקת המים, והם קולטים שהפסיקו לקבל ממני אישור למאבקם.
הנכונות שלנו להפסיק להאשים את האחר ולהתחיל להקשיב לעצמנו ולאדם מולנו – זהו הצעד הראשון לצאת מעמדה של “נעולים בקרב” אל עבר אפשרות של צמיחה משותפת.
תרגיל החיבור מחדש: אבן המילה
כדי להמחיש להם את האפשרות לבחור אחרת, אני מציעה לכל אחד מהם “אבן מילה”:
“קחו אבן ועליה מילה שמפעימה אתכם. אחזו בה, הרגישו את האותיות החרוטות בקצות האצבעות. ברגע שאתם עלולים להתפוצץ, הביטו באבן, קחו שלוש נשימות עמוקות, הזכירו לעצמכם את הכוונה שלכם.”
אנחנו לא מנסים לברוח מהמתח – אנחנו לומדים להפוך אותו לדיאלוג בונה. וכאן נכנס הערך של “לריב נכון”: לריב באופן שמאפשר למי שאנחנו אוהבים להרגיש שרואים אותו באמת.
למה לא לפחד מהקונפליקט? (רמז: הוא יכול להצית תשוקה מחודשת)
קונפליקט מעניק חיות: כשאנחנו נכנסים איתו מתחת לשטיח, אנחנו מפסיקים להרגיש. הרגשות נדחקים, וכך גם התשוקה והסקרנות שאחד מעורר בשנייה.
הקשבה הדדית מעוררת קרבה: מריבה יכולה לחשוף את החלומות והפחדים הסמויים, שביומיום אנחנו לא תמיד משמיעים.
התרגול ב”להיות יחד גם כשלא מסכימים” מעמיק את האינטימיות: אנחנו לא דורשים להיות אותו אדם; להיפך, אנחנו לומדים לפתח בו-זמנית גם נפרדות וגם קרבה.
תרגיל מבט עיניים: לראות את ההשתקפות שלכם בזוגיות
אני מזמינה אותם להפנות את הכיסאות ולשבת פנים אל פנים:
הביטו בעיניים: חמש דקות של שקט, רק אתם והעיניים של בן/בת הזוג.
מה אתם רואים?: איזה רגש עולה? האם אתם מרגישים קרובים או מאוימים?
עוצמים עיניים ומדמיינים שלוש שנים קדימה: איך תיראו אז? מה השתנה ביניכם? איך זה מרגיש לחזור ולהביט האחד בעיני השנייה כשכל כך הרבה כבר התפתח ביניכם?
הרעיון: ליצור תמונת עתיד שתהווה מצפן משותף. הכמיהות, הצרכים והחלומות מגולמים בה. כשאנחנו יודעים לאן אנחנו שואפים להגיע, קל יותר לנווט בתוך האתגרים שההווה מציב.
להמשיך הלאה: לצמוח מתוך הניהול של הקונפליקט
אל תברחו מהחום: כשרגשות רותחים, עצרו לרגע – אבל הישארו בשיח.
הפכו ריב להזדמנות: לפעמים אנחנו מגלים צדדים חדשים בעצמנו או בבן/בת הזוג דווקא מתוך הרגעים הקשים.
אל תתנו למאבק להפוך ל”הצגה”: היו ערים לרגע שבו אתם מפסיקים להקשיב והופכים לצופים במופע של האשמות.
תשמרו מקום לפנטזיה: הכניסו לחלל שביניכם לא רק את הסיפור הישן של הפגיעות, אלא גם חלום חדש ושונה, שמשאיר מקום לתשוקה, לסקרנות ולהפתעה.
ריב הוא לא מחסום – הוא דלת
לריב בזוגיות יש את הכוח לפתוח בנו חלקים שלא היינו פוגשים בדרכים אחרות. כשהוא מנוהל בחוכמה, הוא הופך לתהליך שעוזר לנו לצמוח – לא רק כזוג, אלא גם כאינדיבידואלים.
אל תפחדו מ”שבירת הכלים” – לעיתים דווקא הפירוק מאפשר למשהו חדש ועמוק יותר להיבנות. מותר לכם לכעוס, לשחרר ולהגיד בקול את מה שאתם באמת רוצים וצריכים.
ברגע שאתם מוכנים להקשיב זה לזו, בלי לשים חומה של מגננות, הקונפליקט הופך לחומר בעירה שמחמם את האהבה ואת החשק להיות ביחד.
סיון אבני - טיפול זוגי מבוסס מובחנות, ראויות וקונסטלציה משפחתית.
להתקרב מחדש, לתמוך באהבה, לחזק את הקשר.
Comments