קונסטלציה ליום השואה

עודכן ב: אוג 21


זכרון בסלון ושיחות שושלת


כבר למעלה מחודש שלא פגשתי את סבתא שלי. הקורונה סגרה אותנו בבתים, בודדה והפרידה משפחות רב-דוריות לחלקיקים. זה נוהג קבוע שלי להגיע עם ילדיי לביקור אצל סבתא רותי ביום השואה. הילדים מבקשים ממנה - "סבתא ספרי לנו על ילדותך בגרמניה" והיא, חדת מחשבה, פוצחת במיני סיפורים וברגישות מופלאה מתאימה את תוכנם לגילאי הילדים.


במשפחות של ניצולי שואה וצאצאיהם, השואה נוכחת כל הזמן בכל זמן, לא רק ביום השואה, לא רק באירועי "זכרון בסלון". אצלנו כל מפגש משפחתי הוא "זכרון בסלון".

במשפחות צאצאי הניצולים השואה נמצאת בבדיחות ("סבתא: "מה את חושבת, שבשואה לא צחקתי?"), היא נמצאת בצלחת, באוכל, בתיק שלי, בארנק שלי (צריך לגמור הכל מהצלחת. אוכלים כשיש אוכל, לא רק כשרעבים. תמיד שיהיה לך בתיק משהו לאכול ובקבוק מים וכסף שיספיק לך למונית חירום) היא נמצאת במסלולי טיולים משפחתיים בחו"ל (נוסעים לפליימוביל פארק, עוצרים בדרך בכיכר המצעדים בנירנברג, עולים על הבמה של היטלר ושרים התקווה בקול גדול ומצלמים לסבתא), היא נמצאת בכל פינה. ברסיסי זכרונות ילדות, בגעגועים למה שהיה לפני, בשיחות הרבות שלי עם סבתא שלי. אני קוראת להן "שיחות שושלת".



היום אני לא יכולה ליסוע לבקר אותה, לא יכולה לחבק אותה, הילדים שלי לא יכולים לשבת סביבה ולהתרפק עליה כשהיא מספרת על ילדותה בשנות השלושים בגרמניה, על הבריחה לבלגיה, על ההסתגלות למקום חדש, לשפה חדשה, לחברות ולבית ספר חדש, ואז שוב מלחמה ונסיונות לברוח תחת הפצצות אוויריות של הלוופטוואפה ואז וחיים במסתור מנותקת מהאחים ומההורים בזהות נוצרית בדויה. על האיחוד המרגש לאחר המלחמה והעליה למדינת ישראל החדשה.


בשנה שעברה, קצת לפני שבתי, נינתה, עלתה לכיתה א'. נסענו שלושתינו יחד לרכוש לה ילקוט חדש. "זה הכיף שלי" סבתא אומרת. ואנחנו נוהגות לצאת בכל שנה בשלהי החופש הגדול לרכישת מוצרי למידה לנינים. באותה נסיעה לפני שנה וחצי, הייתה לנו "שיחת שושלת" כזו. נזכרתי בה פתאום הבוקר, אולי כי הסגר מעצים לי דווקא היום, הרבה יותר מליל הסדר, את זה שאנחנו מרוחקות פיזית. אולי בגלל הגעגוע.


באותה "שיחת שושלת" לפני שנה וחצי, סבתי ביקשה שניסע ליד-ושם כדי לחפש אחר בן דודתה ממנו שמעה בפעם האחרונה בשנת 1942.

הרמן שלח למשפחתה גלויה ובה סיפר שגורש עם אביו לסיביר ושהאב נפטר. מאז לא נודעו עקבותיו וניסיונות שנעשו לאחר המלחמה דרך הצלב האדום לא הצליחו לאתר אותו.


עכשיו, היא אמרה, חשוב לה לדעת מה עלה בגורלו. ביררתי איתה את גילו והאם סביר שהוא יכול להיות עדיין בחיים, זה מאוד גבולי. אולי כן ואולי לא. אם שרד ועדיין בחיים, צריך להיות כבר מעל גיל 95. אבל לסבתא רותי עוד יש תקווה. היא מרגישה שעוד תשמע על הרמן קוזה בן דודתה.

היא אמרה לי "את יודעת, מכל השושלת של אמא שלי, רק אני נותרתי בחיים. אז אני חייבת למצוא אותו. אין מישהו אחר שיחפש אותו".


נשמתי עמוק ואמרתי לה, לסבתא שלי, "השושלת של אמא שלך לא מסתיימת בך. היא ממשיכה הלאה, לבת שלך, ולנכדה שלך. לנכדה של אמא שלך ולנינה שלה, שגם קרויה על שמה. אם תיוולד לה בת, השושלת הנשית הזו תמשיך"

את הסבתא שלי, זה מאוד ריגש. גם אותי. ואז המשכנו לדבר על שושלת גברית ושושלת נשית ומי במשפחה ממשיך את מי הבת של הבת של הבת של והבן של הבן של הבן של, והיא אמרה לי שיש לה נחמה רבה בהבנה הזו. גם אני הרגשתי שהשיחה הזו היתה לה מאוד חשובה. הרגשתי שזה נתן לה קצת רוגע להבין שהשושלת נמשכת. שיש המשך לסיפור המשפחתי. שבדורות הבאים יודעים על מי שהיה חלק מהמערכת המשפחתית ונעלם. בשיחה הזו החזרנו אותו למערכת המשפחתית. הילדים שלי, הנינים שלה, שמעו את השם שלו. האזינו לסיפור שלה. הוא חלק מהשושלת המשפחתית שלנו. שיחות השושלת שלנו הן רגעים קטנים של חסד. שיחות של תיקון. מערכת משפחתית ששואפת לאיזון, להחזרת כל החלקים... ואני מרגישה שעוד ניצחון קטן שלה, של הסבתא שלי, על הנאצים, נרשם למעלה.


סבתא שלי לא למדה קונסטלציה ולא התנסתה בשיטה באופן פורמלי. סבתא רותי שלי חיה קונסטלציה משפחתית באופן טבעי. אולי זה הגיל ואולי התרגיל ואולי יש פשוט אנשים שזה בא להם טבעי, ההתבוננות הזו על השושלת, אחורה וקדימה. ההבנה של המערכת ושל כל מי ששך אליה.

ליד ושם עוד לא נסענו יחד. אחרי הקורונה, ובמידה שמצבה הבריאותי יאפשר זאת, ניסע. אני מרגישה צורך לסייע לה לסגור עוד מעגל. בינתיים אנחנו ממשיכות בשיחות חולין ובשיחות שושלת טלפוניות.

הערב אדליק עם ילדיי ובן זוגי נר נשמה לזכר בנות ובני השושלת שלנו שעונו ונרצחו בידי הנאצים ועוזריהם, ולזכר בנות ובני השושלת שלנו שנעלמו וגורלם אינו ידוע עד היום, ולזכר בנות ובני השושלת המשפחתית שלנו ששרדו את השנים הנוראות ההן, שניצחו את הנאצים, שעלו לארץ ויצרו כאן חיים, המשכיות לשושלת. בזכותם אנחנו חיים. אנחנו הניצחון שלהם.

המלצת צפייה ליום השואה


ביום השואה לוח השידורים בטלויזיה מספק תכנים שאותי אישית מרתקים, הן בשל ההקשר השושלתי, בכל זאת אשכנזיה דור שלישי לניצולים, הן בשל ההקשר ההיסטוריה האישית שלי - שני תארים בהיסטוריה של העם היהודי ושנות הוראת היסטוריה בתיכוני ישראל (זוכרים שפעם למדו מקרוב ולא מרחוק?), ובשנים האחרונות נוסף תחום עניין שמאחד את השניים הקודמים ומשלים אותם - אני מחפשת סרטים עם ניחוח קונסטלטיבי.


נכון שיש לכם מלא זמן מסך עכשיו?, אז הנה המלצה שלי על שני סרטים דוקומנטריים מופלאים ממש שנמצאים ביומיום בספריית yes v.o.d וישודרו גם בלוח השידורים של יום השואה;


"הסודות של אידה"

"אתה חי רק פעמיים"


וואו וואו איזו עשייה דוקומנטרית משובחת! שני הסרטים האלה ערוכים כתעלומות בלשיות עם התפתחויות קונסטלטיביות מרגשות, והצפייה בהם העניקה לי השראה לכתוב את המילים הבאות - קראו לזה המלצת צפייה לא שגרתית, ממילא אין שום בדבר שגרתי בחיינו עתה, חוץ מעצם זה שאין שגרה...


סשן קונסטלציה הוא כמו פענוח של תעלומה בלשית. ראשית באים עם שאלה- נושא שרוצים לפתוח בו צוהר חדש. זהו השער שהמעבר דרכו מוציא אותנו למסע חקר בלשי.


תחילה מגששים באפילה, ואז נדלקת באיזה שהוא מקום עששית קטנה, עוד ועוד רובדים של הסיפור הולכים ומתגלים.

ואז מגיע שלב שכל כך הרבה עששיות נדלקו שיש אור גדול כל-כך שהוא מסמא את העין. זה השלב הכאוטי בסשן, הכאוס שבא אחרי הסדר הישן ושממנו מתחיל להתארגן סדר חדש, אחר, סדר שיש בו תנועה מאזנת למערכת. התחלה של ריפוי.

בשלב הזה בסשן מתחילים לראות מבפנים, לא מהעיניים. רואים מתחושות הגוף, רואים מהאינטואיציה. מרגישים.

האיזון מתחיל לחזור למערכת: רובד עמוק מתגלה, זה סיפור אחר, לא משהו שחשבנו שיכול להיות. אנחנו יודעים שזה-זה כי המערכת נרגעת מהסערה, הנציגים בסשן מתחילים לחוש בנוח, מרגישים זרימה אנרגטית של אהבה, מה שהיה תקוע עכשיו יכול לנוע. אפשר לנשום בחופשיות.

סיפור חדש מתחיל. סיפור טוב. האהבה זורמת בשושלת בחופשיות.


לכו לראות את שני הסרטים, תכתבו לי אחר כך מה הרגשתם, האם ממש יכולתם לראות את ההתפתחות הקונסטלטיבית, את פתרון התעלומה הבלשית, ואם בא לכם פתרון תעלומה בלשית משפחתית משלכם - מוזמנות.ים לדבר איתי או לכתוב לי ונקבע פגישה פנים אל פנים - באמצעות המסך.




סיון אבני מטפלת במערכות יחסים משפחתיות

  • Facebook
  • Instagram

טל' 052-6021865 דוא"ל: sivanavni44@gmail.com  קרית טבעון , ישראל

© 2019 Sivan Avni  Proudly created by Wix.com