מערכות יחסים רעילות: למה אנחנו נמשכות אליהן שוב ושוב – ואיך סוף סוף שוברים את הדפוס שעובר בירושה?

📌 אם פעם אחר פעם את שואלת את עצמך – למה אני תמיד נופלת על אותו טיפוס?

או אולי כבר מזמן את מבינה שיש פה דפוס... אבל לא יודעת מאיפה הוא הגיע ואיך יוצאים ממנו – המאמר הזה הוא עבורך.

הדפוס חוזר? זה כי את לא לבד שם. יש איתך שושלת שלמה

ברט הלינגר, אבי שיטת הקונסטלציה המשפחתית, טען שאהבה נאמנה למערכת המשפחתית יכולה להוביל אותנו לבחור — שלא במודע — בכאב שהכרנו בבית.

למה? כי יש בנו נאמנות עמוקה, כמעט קדושה, לדמויות ההוריות ולגורלות המשפחתיים.

כשלא ניתנה לנו רשות פנימית לחיות אחרת, אנחנו ממשיכות לחזור למקומות שמרגישים "כמו בבית" — גם כשהם מכאיבים.

וכאן זה הופך מורכב:

• הקשר הרעיל לא תמיד נראה "רעיל" בהתחלה.

• הוא מרגיש מוכר. לפעמים אפילו כמו "אהבה גדולה".

• אבל בעצם, הוא שחזור של מערכת יחסים מוקדמת שבה לא קיבלנו מקום בטוח להיות מי שאנחנו.

זה לא את, זו הדינמיקה הבין-דורית (ותשאלי את עצמך את מי את מנסה להציל)

למה את בוחרת שוב ושוב באותו טיפוס? רמז: זה התחיל לפני שנולדת

1. שייכות למערכת משפחתית ככוח בלתי נראה

ברט הלינגר זיהה עיקרון פשוט ועצמתי: ילדים מעדיפים להשתייך מאשר להיות מאושרים. כלומר: אם בבית ראינו אהבה שמבוססת על כאב, תסכול, שתיקה או ביטול עצמי — נעדיף לשחזר את הדינמיקה הזו, כדי להרגיש שאנחנו "חלק מהשושלת".

מטופלת שלי שהייתה בזוגיות שבה בן הזוג מקטין אותה דרך "הומור", גילתה בסשן קונסטלציה שהיא לוקחת על עצמה את הגורל של סבתה, שבעלה (הסבא) נטש אותה רגשית. רק כשהיא החזירה את הגורל לסבתה ואמרה לה: "אני רואה אותך ואת כאבך, אבל בוחרת לחיות אחרת", התאפשר שחרור מהדפוס.

2. אהבה מותנית בילדות יוצרת תבנית של ריצוי

כשקיבלנו אהבה רק כששיתפנו פעולה או הצטיינו – למדנו שאהבה צריך להרוויח. למעשה זהו דפוס של מערכת יחסים רעילה.

וזה שורף אותנו בזוגיות: אנחנו מתאמצות, מסבירות, נלחמות על יחס.

בפנים — הילדה הקטנה אומרת: "אם אתאמץ מספיק, אולי סוף סוף יראו אותי באמת."

3. המוח אוהב מה שמוכר — גם כשזה הורס אותנו

ברמה נוירולוגית, מערכת העצבים שלנו רגילה למה שהיה.

הלינגר אמר: "הנשמה נמשכת לשחזר את הסבל — עד שהוא זוכה להכרה ואהבה."

רק כשאנחנו עוצרות ומבינות מה קורה שם, נוכל לבחור אחרת ולהפסיק את דפוס המשיכה למערכות יחסים רעילות.

איך שוברים את דפוס המשיכה למערכות יחסים רעילות – לא רק בראש, גם בנשמה

1. עבודת קונסטלציה: לזהות מי אני באמת – ולמי אני נאמנה בלי לדעת

דרך שדה הקונסטלציה ניתן לראות:

• עם מי את מזדהה?

• איזו דמות נשארה לבד או לא מוערכת במשפחה?

• האם את מנסה "לפצות" את אמא או לסחוב את כאב הזוגיות שלה?

ברגע שמתגלה התמונה, אפשר להחזיר את הגורל למקומו ולהיפתח לדרך חדשה שלא כרוכה בכאב.

2. גבולות פנימיים – מתוך מובחנות, לא מתוך ניתוק

גבול הוא לא קיר. הוא תשתית לחופש.

זה הזמן לשאול את עצמך: מה חשוב לי? מה אני לא מוכנה עוד לוותר עליו?

כדאי לתרגל מול דמויות יומיומיות (בוס, אחות, חבר/ה) הצבת גבולות ברורה, ואז להביא את אותה תנועה גם לזוגיות.

3. משפטים מחזקים בגישת לואיז היי – כטקס ריפוי יומיומי

"אני רואה את העבר, ומסכימה לבחור עתיד שונה."

"מותר לי לאהוב – בלי לסבול."

"אני לא צריכה להרוויח אהבה. אני נאהבת כפי שאני."

חזרי עליהם כל יום. תני להם להיספג. תני לעצמך הזדמנות לכתוב סיפור חדש.

---

FAQ – שאלות נפוצות

למה אני תמיד נמשכת ל"טיפוסים הלא נכונים"?

כי יש משהו בתוכך שמזהה את הדפוס כ"מוכר ובטוח". אבל הבשורה הטובה? אפשר לשנות את התכנות הזה.

זה באמת עובר בגנים?

ניסיתי טיפול בעבר וזה לא עזר. מה מיוחד בקונסטלציה?

איך אני יכולה לדעת אם תהליך כזה מתאים לי?

---

💬 ספרי לי בתגובות:

מה הכי הדהד בך מתוך מה שכתבת כאן?

ואם יש חברה שזה עשוי לגעת בה — תייגי אותה. את לא יודעת איזה ריפוי זה עשוי להביא.

📩 מרגישה שזה הזמן שלך?

מוזמנת לשיחת ייעוץ ראשונית, באהבה ובנוכחות, לבדוק אם זה מדויק. צרי קשר

---

🪬🪬🧄🧅סיון אבני - טיפול זוגי משלב קונסטלציה משפחתית ומובחנות.

להתקרב מחדש, לתמוך באהבה, לחזק את הקשר.