האם יצא לך פעם לחשוב למי ולמה את שייכת?
עקרון השייכות הוא אחד מעקרונות היסוד בשיטת הקונסטלציה המשפחתית. באופן כללי - עקרון השייכות בקונסטלציה מדבר על שייכות מערכתית ולפיו כל מי שנולד למשפחה, כל מי שמת במשפחה, כולל עוברים שנפלו, כל מי שהתחתן עם המשפחה או התגרש ממנה, כל מי שפגע במישהו מחברי המשפחה - כולם שייכים למערכת המשפחתית. כולם משפיעים ומושפעים במערכת, בשל שייכותם. שייכות היא צורך אנושי הישרדותי המתקיים לצד הצורך באינדיבידואליות. לכאורה יש סתירה בין השניים אך למעשה כולנו נעים בחיינו על הציר הבלתי נראה שבין הצורך בשייכות והצורך באינדיבידואליות.
בטיפול הרגשי המערכתי בקליניקה, כשאני מסייעת למטופלים לעלות ברמת המובחנות שלהם, הביטוי של זה הוא היכולת לאזן וליישב את הקונפליקט המובנה שבין שני הצרכים הבסיסיים הללו - הצורך בשייכות והצורך באינדיבידואליות.
איך עושים את זה? - התחלה טובה יכולה להיות קריאת הפוסט הזה. זהו תרגום חופשי משולב הגיגים משלי למאמר מקצועי שפורסם באנגליה במסגרת קבוצת המטפלים הקונסטלטיביים nowhere - שזה גם "כאן ועכשיו" אבל גם "בשום מקום", משחק מילים יפה.
מטרת הפוסט להעמיק את ההבנה בצורך בשייכות מנקודת מבט קונסטלטיבית.
1. שייכות במחשבה - למי את חושבת או מאמינה שאת שייכת?
את שייכת להורים שלך, למשפחה שלך, למשפחה שלך שיצרת, לקהילה שלך, לבית הספר של ילדיך, למועדונים והוועדות שלך, לחברה או העסק שלך, לזרם הדתי שלך, לתרבות שלך, למדינה בה נולדת, למין האנושי כולו כמאמר השיר "כולנו רקמה אנושית אחת חיה" - לכל אלה את שייכת.
בכל היבט של השתייכות את יכולה לחוש חיבור עמוק יותר או רופף יותר.
את יכולה לחוש תחושת שייכות מהנה או תחושה מבישה של שייכות.
יותר מזה, את יכולה גם לשאת תחושה של אי-שייכות.
ברמה הפילוסופית, את שייכת כי את נושאת את השם, כי עברת טקס חניכה או כי הרווחת את ההשתייכות שלך.
את שייכת כי המוח שלך הגיע למסקנה שאת שייכת או שאינך שייכת ויצר מחשבות תומכות לגיבוי מסקנה זו.
2. תחושת השתייכות:
ההרגשה של הכלה וקבלה, להיות 'חלק' מ-, ותחושת היקשרות כולן רגשות המתארות תחושה של שייכות. אבל - כך גם תחושה של הרחקה, ניתוק, נטישה – המצביעות על כמיהה להשתייך למקום כלשהו.
האם את יכולה לחשוב על מקום שבו אתה מרגישה שאתה שייכת?
האם את יכולה לחשוב על מקום שבו את מרגישה שאינך שייכת?
עכשיו נסבך את התמונה...
שני רגשות חזקים הקשורים לשייכות הם אשמה ותמימות.
למה אני מתכוונת?
תחושה עמוקה של שייכות מאפשרת תחושה של בטחון וכך עולות גם התמימות והפתיחות. נטישה, דחייה או הרחקה מובילים לרגשות אשמה וליצירת צורך מגן בהסתגרות ובהפרדה.
המוח והלב שלך מגיבים באופן עמוק לתחושות אלה ומתקשרים על ידי שליחת פולסים בכל הגוף.
תחושה משמחת של שייכות יכולה לשפר את היעילות הגופנית שלך, את התנהגותך ואת מערכות היחסים שלך.
לעומת זאת, התחושה של "להיות מחוץ למעגל" שואבת את כוח החיים מהקיום שלנו.
3. שייכות חושית:
חישה היא תחושה ברמה הפיזית וגם ברמה הלא פיזית. [אמממם... מבלבל משהו] קשה לתאר תחושה של השתייכות כי פירושה להרגיש משהו ללא ראיות או תהליך של הסקת מסקנות באמצעות עובדות. מה שאני רוצה לומר זה שחישה היא התפישה הפנימית שלנו = תחושות ורגשות שאנחנו מרגישים אותן ללא כל תהליך עיבוד ראציונלי. כשאנו חשים משהו, תשומת הלב עוברת מהמוח החושב אל החושים שלנו. חישה מלאה מחייבת אותנו ל"כבות את מתג החשיבה" במוח. בתירגולים, במדיטציות למשל, ניתן לאמן את המוח להיות יותר ויותר נייטרלי בתפישת המציאות ואז התפישה כולה הופכת להיות יותר בהירה.
[קריצה לויניקוט ולתאוריית ההיקשרות] עם העיניים אנו עשויים לראות את אמא שלנו, עם העור שלנו אנחנו מרגישים את המגע שלה. אם זה בא בשילוב נצנוץ בעיניה וחיוך חם, אנו חווים תחושה של חיבור מבורך אליה, תחושה של שייכות ללבה לאהבתה ולהגנתה. אנחנו מרגישים בטוחים ויכולים לקבל את אהבתה.
לעומת זאת, אם אמא שלנו מוסחת, אם המבט שלה לא מתחבר אלינו, אם היא לא מגיבה לחיוכים שלנו, אנחנו לא מרגישים נראים או מובנים. כך מרגישים הילדים הלא-נראים - הם אינם בטוחים לאן הם שייכים. כלומר, חסרה להם תחושת שייכות.
4. השתייכות אינטואיטיבית:
כאשר המחשבות שלנו, הרגשות והחושים שלנו מתמזגים: הלב הראש והמעיים. כאשר אנו עוסקים בהם באופן מלא, כל החוכמה הקולקטיבית שלנו נוכחת, אזי יש לנו את הכוח להשגת ידע ישיר או הכרה, ללא מחשבה רציונלית והסקת מסקנות. האינטואיציה חוצה זמן מרחב ומציאות כפי שאנו מכירים אותה, במטרה להביא לנו מידע ואנרגיה.
האינטואיציה נראית "מיסטית" לאדם המורגל בעיקר בחשיבה כדרך ידע.
התרגול השקט, תשומת לב או צורה כלשהי של דומיה מחברת אותך עם האינטואיציה שלך.
החיבור לאינטואיציה אינו זמין רק במצב של מדיטציה... למעשה מידע אינטואיטיבי נוכח כל הזמן, ממש כמו היכולת שלך לדבר או לחשוב.
חיזוק היכולת שלנו לחוש, להרגיש ולשמוע את האינטואיציה האישית גדל באמצעות חשיבה נייטרלית ושהות בדממה.
או אז, כשאנו מרגישים בנוח עם האינטואיציה שלנו יש לנו גישה לחוכמה האישית והקולקטיבית שלנו.
[תהליך שמודגם יפה בתופעת הנציג בקונסטלציה]
5. אינטואיציה:
היכולת שלנו לתפוש את המוח שלנו ואת התודעה של אחרים.
יכולת אינטואיטיבית מאפשרת לנו להתמקד במחשבות, רגשות, תפישות, תחושות, זיכרונות, אמונות, בעמדות ובכוונות של אחרים, כמו גם את עצמנו.
אלו הם המרכיבים הבסיסיים של המוח שאנו יכולים לתפוש ולהשתמש בהם כדי להבין טוב יותר את עצמנו ואת ילדנו.
תרגום חופשי + הגיגים שלי: nowhere/ movingconstellations 2007
סיון אבני - מטפלת מערכתית בזוגיות והורות בשיטת הקונסטלציה המשפחתית