top of page

מדריך להורים: כך תשפרו את אווירת המתחים עם ילדיכם - תרגיל קונסטלציה משפחתית לזוג הורים



הילדים מטריפים אתכם? של מי הבעיה הזו? - שלכם, שלהם או אולי של מישהו אחר בכלל?

ב"מדריך להורים: כך תשפרו את אווירת המתחים והמריבות עם ילדיכם" אציע תרגיל שתוכלו לבצע יחד, זוג ההורים, במטרה לסייע לכם להפסיק להיות מנוהלים על ידי הבעיה שמעיקה על מערכת היחסים שלכם עם הילד שלכם. העבודה משלבת את גישות הקונסטלציה המשפחתית והטיפול המשפחתי הנארטיבי:


מה הסיפור שלכם?


"האדם תמיד מספר סיפורים, הוא חי את חייו מוקף בסיפורים של עצמו ובסיפורים של אחרים. הוא רואה את כל מה שקורה לו דרך סיפורים והוא מנסה לחיות את חייו כאילו הוא מספר סיפור".
ז'אן פול סארטר

הסיפורים שאנו מספרים לעצמנו אינם הראי של המציאות אלא הם מעצבי מציאות. החיים שלנו הם רב סיפוריים, תמיד יהיו חוויות חיים שלא יכללו בחלק מהסיפורים. חלק מהסיפורים דומיננטיים, אחרים, הרוב, נשארים רדומים. הרעיון המנחה הוא שמתוך פירוק של סיפורים דומיננטיים (של הבעיה שמעיקה עליכם) יצמחו אפשרויות חדשות לחיים.


איך עושים את זה?


על ידי מה שמכונה הקשבה כפולה - זוהי הקשבה הן לסיפורים הדומיננטיים של הקושי והן לסיפורים שטרם סופרו, אלה שעדיין נמצאים בצל ובהם גלומה האפשרות לעיצוב מחדש של החיים עם סיפורי כוח והעצמה.

המהות של הקשבה כפולה היא חיפוש אחר פתחים קטנטנים למשיכת קצה חוט לסיפור שטרם סופר. נבקש למשוך את החוט ולהרחיב את הסיפור הזה, לגלות את הסיפורים הישנים-חדשים מחדש.


של מי הסיפור הזה?


עקרון השייכות הקונסטלטיבי קובע שכל מי שנולד למערכת שייך למערכת. לפיכך - כל מי שיש לו חלק בסיפור - ישיר או עקיף - שייך לסיפור. כל מי שמופיע בסיפור, כל מי שהשתתף בסיפור, כל מי שצפה בסיפור, כל מי שהושפע מהסיפור (גם דורות אחר כך). אפשר לצייר את זה כאדוות מתפשטות של הסיפור, מעגלי השפעה. יש את המעגל המיידי בסיפור, וממנו הולכים ומרחבים מעגלי ההשפעה שלו - אל האחים, המשפחה המורחבת הרב דורית, הסביבה הלימודית והחברתית והקהילה.



family conflict


היררכיה של סיפורים:


לכל אחד במשפחה יש סיפור משלו וגם הסיפורים מצויים במערכת יחסי כוחות ביניהם. בגישה הנראטיבית - הסיפור של ההורים הוא הסיפור הדומיננטי, אחריו יבואו סיפורי הילדים "האמת של הילדים". בקונסטלציה המשפחתית קיים עקרון קדימות היררכית דומה. ברט הלינגר קרא לו "הורים גדולים ילדים קטנים", כלומר הסיפורים שלהם קדומים יותר ועליהם נשען הסיפור של הילדים.


עקרון האיזון בין נתינה ולקיחה:


לצד ההיררכיה הסיפורית דווקא ההתייחסות שלנו אל כל מספרי הסיפורים (ההורים והילדים) תהיה כאל מומחים המביאים מידע שווה שמרכיב יחד פאזל של תמונת סיפור מאוזנת. ביצירת הסיפור הנראטיבי החדש נבקש לתת לכל פרט במערכת מקום שווה שבו יוכל לתת בהתאם למיקומו במערכת ולקחת מהסיפור רק את מה שמיטיב עבורו.


מה הופך אירוע לסיפור?


המשמעות שאנו נותנים לו. לכל אחד ראיית משמעות אחרת בסיפור. אין סיפור אחד עדיף על פני אחרים, אמיתי יותר מאחרים, אלא מתקיימת רב-סיפוריות.


כאשר משתנה משהו בסיפור שאנו רגילים לספר לעצמנו, משהו בתפישה משתנה, משהו בנו נפתח. הסיפור שהיינו רגילים לספר לעצמנו הופך עתה לרחב יותר, עמוק ומרובד יותר. הוא משנה את אופן ההסתכלות שלנו ואת היחס שלנו. נולד סיפור דומיננטי חדש.


איך משנים את הסיפור?


החצנה: ההתייחסות אל הנרטיב הבעייתי תהיה כאל יישות נפרדת נוספת במשפחה. החצנה של הבעייה, הבעיה כמשהו חיצוני לילד. בקונסטלציה נניח שלושה בדים - בד לילד, בד לבעיה, בד למקור של הבעיה. ההחצנה על ידי השימוש בייצוגים הנפרדים מאפשרת דיאלוג אחר וחדש עם הבעיה ועם המקור שלה. הדיאלוג הזה מאפשר להקטין את כוח ההשפעה השלילית שלה על הילד.


הרחבת הפריזמה: שינוי הסיפור מתרחש בהרחבת הפריזמה שלו; כאשר יותר גורמים מספרים סיפור, יש לו יותר זוויות מבט ורובדי עומק. טכניקה בסיסית בהרחבת הפריזמה של הסיפור היא שימוש בשאלות המופלאות של הילד, שאלות שמשמשות גשר למעבר מהסיפור הבעייתי אל סיפורים אחרים על הילד.



בואו נעבוד קצת…



תרגיל: קונסטלציה משפחתית - עבודה בזוג


אני מעריכה שהכל כולל הכל ייקח כשעה.

פנו לכם חדר שקט בבית עם מרחב רצפה נוח לעבודה.



שלב א' -מדריך להורים: תרגיל עצמי בקונסטלציה משפחתית.

חלק 1 - היכרות עם השדה הקונסטלטיבי


בשלב זה כדאי לעבוד כך שאחד יניח ייצוגים והשני ישמש כמלווה וישאל שאלות הנחייה. אפשר להחליף תפקידים אחר כך.


לצורך העבודה תצטרכו 6 דפים חלקים וכלי כתיבה.


כתבו על כל דף מילה שתשמש ייצוג בתרגיל:

  1. שם האם

  2. שם האב

  3. שם הילד

  4. בעיה (בלי פירוט, רק המילה הזו)

  5. מקור הבעיה (בלי פירוט, רק את המילים האלה)

  6. מה שיכול לעזור.


הניחו את הדפים במרחב החדר כך שתתקיים ביניהם מערכת יחסים כפי שאתם מרגישים עתה ברגע זה. קחו צעד לאחור והביטו ממרחק על המבנה שנוצר - הקונסטלציה שלכם.


  • מה זה עושה לך לראות את כל זה מונח כך לפנייך? איזה רגש עולה?


עתה לפי הסדר המספרי, עמדו בכל פעם כדקה כל ייצוג, מבלי להזיז אותם.

נשמו עמוק ולאט, הרגישו איך המיקומים השונים במרחב משנות את זווית הראייה ומכאן שימו לב לכל מה שעולה בכם בגוף ודווחו על כך לבן/בת הזוג המלווה בתהליך:

  • מה קורה ליציבה שלך?

  • האם יש איזשהו איבר שמושך עתה תשומת לב?

  • האם נעים / לא נעים, נוח / לא נוח לעמוד כאן?

  • האם עולה כאן איזה רגש?

  • האם עולה תמונה / סיפור מהזכרון?

  • האם יש כאן ייצוג שהיה מעדיף להיות במקום אחר? - אל תזיזו אותו עדיין, זה יקרה בחלק השלישי של התירגול שלנו.

  • בכל פעם שאחד מכם עולה על ייצוג חדש, המלווה יישאל - איך זה מרגיש לעמוד כאן?- במה זה שונה מהמיקום הקודם?



אחרי שסיימתם להכיר את 6 העמדות, עברו לחלק ב' של העבודה:



שלב ב' - מדריך להורים: השאלות המופלאות של הילד,

תרגיל לזוג ההורים ביצירת נראטיב חדש לילד שלכם.



חישבו על הילד שלכם שיש לכם עימו קושי רב, סיפור בעייתי.

שבו זו מול זה, אחד מספר, השני עד (מקשיב הקשבה כפולה):


שאלות למספר:


  1. מה מיוחד בילד שלכם?, מה היכולות המופלאות שלו? - ספרו דוגמא אחת למקרה שמתאר את המיוחדות המופלאה הזו.


  1. מה האיכויות והכישורים של ילדכם שאתם מעריכים ואף מתפעלים מהן? - ספרו דוגמא אחת למקרה שמתאר את זה.


  1. מה הערכים של הילד שלכם? נסו להיזכר באירועים מגיל מוקדם של ילדכם שבו כבר אז הערכים הללו באו לידי ביטוי וספרו שני סיפורי דוגמא שמתארים איך אתם יודעים שהערכים האלה חשובים לילד שלכם.


לאחר מכן מתחלפים והעד משתף.


הנחייה לשיתוף:


  1. ייחוד: מה בלט לך, תפס את תשומת לבך או ריגש אותך כשהקשבת לסיפור?

  2. השערה: איזה דימוי עלה לך לגבי האדם שסיפר? איזה רעיונות זה נתן לך על מה שחשוב לו בחיים? (ערכים, סדרי עדיפויות, שאיפות, מטרות).

  3. הדהוד: למה לפי הבנתך דווקא המילים האלה/ הדברים האלה נגעו בך? מדוע יש לזה משמעות עבורך?, איך זה מתחבר לסיפור שלך?

  4. שינוי: לאן ההקשבה לקחה אותך?, כיצד השפיעה עליך? מה השתנה בעבורך בעקבות ההקשבה?



שלב ג' - חוזרים לקונסטלציה -

חלק 2 - תנועה במרחב


מי שעלה על הייצוגים בשלב א' עולה על הייצוגים שוב, באותו הסדר.

שוב שמים לב לתחושות גוף, יציבה, רגשות, דימויים שעולים מכל ייצוג.

הפעם - כאשר עולה מתוך ייצוג כלשהו רצון לנוע - ניתן להזיז את הייצוג.

ההנחייה של המלווה תהיה:


  • איך זה מרגיש עכשיו לעמוד כאן על הייצוג הזה בפעם הזו?

  • מה מתאפשר עכשיו שמקודם לא היה אפשרי?

  • מה הייצוג הזה רוצה לעשות עכשיו? , עשה זאת.

  • איך זה מרגיש עכשיו אחרי שביצעת את מה שהייצוג רצה לעשות?

  • מה מתאפשר עכשיו שמקודם לא התאפשר לייצוג של …

  • מה קרה לייצוג של "מה שיכול לעזור"?

  • מה קרה לייצוג של "הבעיה"?

  • איך עכשיו אתה רואה את הילד שלך, שמקודם לא ראית?

  • איזה משפט מעצים אתה יכול לומר עכשיו לייצוג של הילד שלך - משהו חדש שמלפני התרגיל הזה לא יכולת לראות ועכשיו בתום התהליך אתה יכול לראות?


התרגיל הסתיים.

אשמח מאוד אם תכתבו ותספרו לי:

  1. איך הייתה החוויה בתרגיל?

  2. מה קיבלתם בתרגיל?

  3. מה אתם לוקחים אתכם הלאה מהתרגיל הזה?


אשמח להמשיך לדייק אתכם את התהליך שלכם להבאת אווירה טובה יותר בבית.



share blog



 

סיון אבני, יועצת זוגית ומשפחתית. טיפול זוגי מבוסס קונסטלציה משפחתית בקריית טבעון.





Comments

Rated 0 out of 5 stars.
No ratings yet

Add a rating
Anchor 1
bottom of page