האם אנו יכולים לחיות רק דרך פגיעה באחרים?

ברט הלינגר על - אשמה, רצח ותנועות נשמתיות.



סיכום חופשי מתוך צפייה בסדנא מוקלטת של ברט הלינגר, [מקסיקו, יולי 2012].


כולנו אשמים במשהו:

אשמה היא בלתי נמנעת. כולנו בני האדם חשים אשמים. בכולנו יש אשמה. מי שאומר שהוא חף מאשמה מכסה על אשמתו. כולנו אשמים בדרך זו או אחרת. כולנו פגענו באנשים אחרים. זו דרך החיים. אנו יכולים לחיות רק דרך פגיעה באחרים. זו האמת וההודאה בכך מעידה על אנושיות. שורש העניין הוא שככל שתקדים להכיר באשמתך ובתוצאות מעשיך, יהיה לך יותר כוח. אומר הלינגר: "החפים מפשע גם חפים מכוח". רק לאנשים אשמים יש כוח ומתוך אשמתם יש להם הכוח לעשות מעשה טוב. אפילו לרוצחים יש כוח לעשות מעשה טוב ולכן לא נרצה להמעיט מכוח של האשמה.


תנועות נשמתיות של אשמים:

אשמה ברצח ואשמה בהריגה הן אמנם שונות אך מבחינת תנועת הנשמה - התנועה זהה, שתי האשמות מבקשות למות.

מה יקרה לתנועת נשמת הקורבן אם הרוצח ייקח אחריות על מעשיו, יעמוד מול הייצוג של קורבנו ויאמר לו "אני רצחתי ואני ראוי למות בגין מעשיי"?, האם הקורבן רוצה במות רוצחו? - לפי הלינגר התשובה שלילית. זה לא מה שיעשה את התיקון במערכת. זה לא מה שיביא את הריפוי. אז מה כן?:

תנועה ראשונה לריפוי המערכת היא העמדת הרוצח מול הוריו. לפי הלינגר, באקט הרצח נוצר קצר במערכת היחסים בין הרוצח והוריו. הוא איבד את זכותו מולם ועליו להודות בפניהם שפגע בהם. זו התנועה שקודמת לפניה אל קורבן הרצח. הרוצח יוכל לעמוד מול הקורבן שלו באופן מלא כאשר מאחוריו יוכלו לעמוד ולתמוך בו הוריו שלו, מתוך התמיכה והמחילה של הוריו הוא יוכל לעמוד בפני קורבנו ולקחת אחריות מלאה על מעשיו.


בתנועה הבאה יוכל הרוצח לפנות לקורבן ולומר לו: "כן, אני רצחתי אותך. אני לוקח אחריות על הרצח שלך, אך במקום למות תחתיך אעשה מעשים טובים ואזכור אותך".


התנועה הנשמתית של הרוצח


הלינגר אומר בקול נחרץ למנחה הקונסטלציה - "עליך לזנוח את הדעות הקדומות על טוב ורע. עליך לאהוב באופן שווה את כל הייצוגים - גם את הנרצח וגם את הרוצח". הוא מסביר - "הרוצח לא יוכל לשאת בתוצאות מעשיו ולהביא הקלה לשדה אם לא יחוש נאהב בשדה".

אם הרוצח אומר "אני מסכים עם תוצאות מעשיי" בלא נשיאת אשמה כלפי הנרצח, זה חלק מגורלו - לא רק שהוא רוצח אלא שהוא גם מחוייב לשאת בתוצאות. לכן הוא בידי כוח עליון, זה חלק מהתמונה הגדולה יותר.


גם הרוצח וגם הקורבן סבלו. שניהם נמצאים בידי כוח עליון. שניהם בעצם קורבנות. כשמנחי הסשן יוכלו לראות זאת, הם יוכלו לפתוח לבם באופן שווה אל הרוצח ואל הנרצח.

כשהרוצח מרגיש שרואים אותו כאנושי וכקורבן בעצמו, כשירגיש שאפשר לאהוב אותו למרות מה שעשה, רק כשירגיש כך, אזיי יתאפשר התיקון האמיתי וריפוי הדינמיקה במערכת.


אשמה במלחמה

מה קורה כאשר יש מלחמה ואומה אחת מואשמת בזוועות המלחמה והאומה השניה מרגישה קורבן? האם שתי קבוצות אלה יכולות להתקרב יחדיו? - הלינגר טוען שזה בלתי אפשרי.

עלינו כמנחי הסשן לעלות גם כאן מעבר להגדרות של טוב ורע. נרצה להביא את שני הצדדים לנוע בעצמם מעבר להגדרות הללו כי רק אז תוכל להתרחש ההשלמה במערכת. אז איך זה יקרה? - כאשר שני הצדדים יתאבלו באופן שווה ויבכו באופן שווה.

במלחמה אין מנצחים ואין מפסידים. יש אבל. לפי הלינגר, רק מתוך האיפשור להתאבל תוכל לצמוח תנועת הרוגע במערכת.



 

סיון אבני - בעלת קליניקה פרטית לטיפול רגשי במערכות יחסים בקריית טבעון. מטפלת זוגית בוגרת "מגד – בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מובחנות וראויות" מיסודו של אמתי מגד. מטפלת רגשית מוסמכת בקונסטלציה מערכתית בוגרת "דרך הקונסטלציה" - ביה"ס הבינלאומי להכשרת מנחים ומטפלים בקונסטלציה מערכתית משפחתית וארגונית מיסודו של ישי גסטר. יועצת זוגית ומשפחתית מוסמכת בוגרת מכללת עידן ההורות בשיתוף תל-חי.