הלידה המרובעת שלנו - כשתינוק אמא ואבא יוצרים משפחה.

עודכן ב: אפר 5

12 שנים חלפו מאז אותה לידה מרובעת, בה נולדו תינוק, אמא, אבא ומשפחה, זוגיות הורית. כמה גדלנו מאז, כמה בגרנו...

שינויים אדירים, מהפכניים, התרגשו ובאו לחיינו מאז אותה לידה. שום דבר לא הכין אותנו ממש לשינוי העצום עצום הזה שהתרגש לחיינו.

איך אפשר לדמיין תנועה שהגוף לא מכיר?

ואז הם באו, תפסו את מקומם במערכת, כאבי הגדילה - כאבי הגוף, החרדות, ייסורי המצפון, הדאגה ההורית הבלתי פוסקת, לילות ללא שינה, זעקת הזוגיות הוותיקה שהשתנתה באחת לבלי שוב, והשאלות שטורדות ללא מנוח

  • מי אני?

  • מה אני קודם?

  • מה אני יותר?

  • איפה אני, סיון, בתוך הדבר הזה בכלל?

אני אישה, אני בת זוג, אני אמא, אני תינוקת שנולדה מחדש ולומדת להכיר את העולם שוב, הכל כל כך שונה...


ברחוב רואה מלא משפחות עם עגלות, בקניון רק אמהות ותינוקות.

שמה לב למיניקות, לבקבוקים, למוצצים צבעוניים.

מנענעת את עגלת הקניון בתור בסופר, כמו רוצה להרדים גם אותה,

שמה לב שאני לא היחידה...


אני הופכת לשלולית.

נוזלים נשפכים ויוצאים ממני כל הזמן.

לא שולטת בדמעות, בעיגולי חלב על החולצה, בורח לי פיפי כשאני צוחקת או מתעטשת או בוכה או משתעלת...


אני עייפה כל הזמן!

עצבנית כל הזמן!

לחוצה כל הזמן!


זה בסדר? זה לא בסדר? זה ישתנה אי-פעם? למה הוא בוכה? למה הוא לא נרגע? מה מציק לו?...

לא רוצה לעשות לו ברית, לא רוצה שיכאב לו כל כך, למה אני נכנעת לתכתיב הזה? למה הוא (בן-זוגי) לא מתנגד גם?


למה הוא לא מבין אותי?

למה הוא יוצא ומשאיר אותי לבד איתו?

מה הוא לא מבין שאני מפחדת גם?

בת 32 ואפילו במדרגות לא יודעת לרדת לבד עם העגלה, צריכה שילמדו אותי.


לחזור לעבודה? מי חושב על זה בכלל... איך אפשר להשאיר אותו בידיים של אישה זרה וללכת ללמד ילדים של אנשים אחרים? מה, כל מה שלמדתי והשקעתי באוניברסיטה וכל הוותק שצברתי נזרק לפח? חווה את החיים כל כך בקיצונות, אין באמצע... ואין מי שממש מבין אותי.


זה הזכרון הכי חזק שלי מתקופת ההורות הראשונה שלי.


עם הזמן, כמו התינוק שלי, למדתי לשבת, ללכת, לאכול (עם יד אחת) לישון (עם חצי עין פקוחה) לסמוך על עצמי, על בן זוגי, על התינוק שלי. התפתחנו כולנו, התבגרנו כולנו.

זה לקח זמן.

המוווווון זמן, אבל זה קרה - הגענו לאיזון מסויים... ואז... נולד התינוק השני וה-כל התהפך שוב... אבל זה כבר לסיפור אחר.


היום אני כבר יודעת - כל אישה אחרי לידה זקוקה לתמיכה לאחר לידה! אשה שתקשיב לך, שתכיל אותך, שתהיה שם איתך ולצידך, אשה שתסייע לך לצמוח ולגדול ולבטוח בעצמך ולהתאזן, וזה בדיוק מה שאני עושה היום כדולה לאחר לידה בבית היולדת, כמנהלת קהילת "סירי לידה בטבעון" וכמטפלת רגשית באמהות בקליניקה שלי בטבעון.



אם הפוסט שלי האיר בך מקומות מוכרים, מוזמנת לסמן לב אוהב ולשתף גם חברות. בסופו של דבר, הסיפור הזה הוא הסיפור של כולנו.