אִמָּא
שִׁיר הָעֶרֶשׂ שֶׁשֵּׁרֵת מִזְּמַן רוֹדֵף אוֹתִי, לְאָן אֶבְרַח, לְאָן? אִלּוּ יָכֹלְתִּי, הָיִיתִי שׁוֹכַחַת אֵיךְ בָּאתִי לְכָאן
אִמָּא לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט מִכִּשּׁוּפְךָ, עֵינִי חָשְׁכוּ פִּתְאוֹם אִלּוּ יָכֹלְתִּי הָיִיתִי חוֹזֶרֶת אֵלַיִךְ הַיּוֹם
אִמָּא, הוֹ אִמָּא אֵיךְ בְּדָמִי, בְּעִמְקֵי נָשַׁמְתִּי, דַּעְתְּךָ נְחוּשָׁה אִמָּא, הוֹ אִמָּא אַתְּ וְגַם אֲנִי, בְּשִׂנְאָה וְאַהֲבָה, בֵּין כּוֹחַ וְחֻלְשָׁה
אִמָּא אֵיךְ רָצִיתִי שֶׁתַּחְבְּקִי וּתְלַטְּפִי וְתַאֲמִינִי בִּי אִלּוּ יָכֹלְתִּי הָיִיתִי עוֹקֶרֶת אוֹתְךָ מִלִּבִּי
אִמָּא אֵין לִי בַּיִת בְּחַדְרִי, בְּמִטָּתִי, וְאֵין לִי מְנוּחָה אִלּוּ יָכֹלְתִּי הָיִיתִי בּוֹכָה עוֹד דִּמְעָה מְלוּחָה
אִמָּא, הוֹ אִמָּא.
אִמָּא אַתְּ יוֹדַעַת, אֲנִי זְקוּפָה וַחֲזָקָה, כָּמוֹךָ בְּכָל מַצָּב אִלּוּ יָכֹלְתִּי, הָיִיתִי רוֹצֶה לְהוֹדוֹת לְךָ עַכְשָׁו
אִמָּא, הוֹ אִמָּא.
אִמָּא, הוֹ אִמָּא אִלּוּ יָכֹלְתִּי הָיִיתִי בּוֹכָה עוֹד דִּמְעָה מְלוּחָה אִמָּא, הוֹ אִמָּא אִלּוּ יָכֹלְתִּי הָיִיתִי רוֹצֶה לְהוֹדוֹת לְךָ עַכְשָׁו.
את המילים המצמררות הללו לשיר "אילו יכולתי" כתב אהוד מנור לבקשת ריקי גל. השיר מספר את מערכת יחסיה הסבוכה עם אמה.
לאחר שריקי הקליטה את השיר ובטרם פרסמה אותו, היא נפגשה עם אמה והשמיעה לה את השיר.
האם האזינה, דמעה ואז אמרה לבתה - "אני לא זוכרת שסיפרתי לך על אמי, איך הצלחת? איך הרגשת?" ריקי סיפרה שהייתה זו הפעם הראשונה שהרגישה שהיא יכולה לסלוח לאמה על ייסורי ילדותה. כאב עובר במשפחה מדור לדור עד שקם מישהו שמוכן לטפל בו מהמקור. מבלי להכיר את העיקרון הקונסטלטיבי, זה מה שעשתה ריקי גל בשירה למען עצמה ובשליחות למען כל כך הרבה שושלות נשיות. ואת, מה יוכל להירפא בך כשתפגשי עם השושלת הנשית שלך?