top of page

מדריך לשש תיאוריות היסוד בתהליכי הלמידה


yong student

מבוא


למידה היא תהליך מורכב ורב-פנים שסקרן מלומדים, מחנכים ופסיכולוגים במשך מאות שנים. היא מקיפה מגוון רחב של תיאוריות, כאשר כל אחת מהן מספקת עדשה ייחודית דרכה ניתן להבין כיצד אנשים רוכשים, מעבדים ושומרים מידע חדש. מאמר זה יוצא למסע דרך שש תיאוריות למידה בסיסיות, ומציע הצצה למנגנונים המגוונים העומדים בבסיס תהליכי הלמידה. מעקרונות הלמידה האסוציאטיביים של התניה קלאסית ואופרנטית ועד לנקודות המבט המעודנות יותר של למידה אינטואיטיבית, למידה באמצעות חיקוי והזדהות, למידה קוגניטיבית והגישה ההוליסטית של תורת המערכות הכלליות, נחקור את רוחב הידע שעיצב את הבנתנו את הלמידה. תיאוריות אלו לא רק שופכות אור על נתיבי ההתפתחות החינוכית וההתנהגותית, אלא גם מדגישות את יחסי הגומלין המורכבים בין גירויים סביבתיים, תהליכים קוגניטיביים ואינטראקציות חברתיות במסע הלמידה. 


התניה קלאסית


התניה קלאסית היא אבן יסוד בתורת הלמידה, הובהרה לראשונה על ידי איוון פבלוב באמצעות ניסוייו האיקוניים עם כלבים. צורת למידה זו מבוססת על ההקשר בין גירוי ניטרלי לגירוי בלתי מותנה, המוביל לתגובה מותנית. תגליתו של פבלוב התרחשה במקרה, תוך כדי מחקר על עיכול אצל כלבים. הוא הבחין כי כלבים החלו לרייר לא רק כאשר טעמו מזון, אלא גם כאשר ראו את עוזר המעבדה שהאכיל אותם בדרך כלל, או אפילו רק שמעו את צעדיו. תצפית זו הובילה לניסוי מובנה שבו פבלוב השתמש בפעמון (גירוי ניטרלי) וצימד אותו להצגת מזון (גירוי בלתי מותנה). לאחר צמדים חוזרים ונשנים, הפעמון לבדו, ללא נוכחות מזון, עורר ריור אצל הכלבים (תגובה מותנית).


ההשלכות של התניה קלאסית חורגות הרבה מעבר למעבדתו של פבלוב. עקרון למידה זה יושם כדי להבין ולטפל בהתנהגויות אנושיות, במיוחד בתחומי הפסיכולוגיה והטיפול ההתנהגותי. לדוגמה, הוא מסייע בהסבר פוביות, שבהן גירוי ניטרלי או לא מזיק מקושר לתגובת פחד עקב אירוע טראומטי. הוא גם עומד בבסיס המנגנונים של סוגים מסוימים של פרסום, שבהם מוצרים (גירוי ניטרלי) מצומדים לתמונות חיוביות או למוזיקה (גירויים בלתי מותנים) כדי לעורר תגובה חיובית מצד הצרכנים.


התניה קלאסית ממחישה את כוחם של גירויים סביבתיים בעיצוב ההתנהגות, תוך הדגשה כי חלק ניכר ממה שאנו לומדים נובע מההקשרים שאנו יוצרים, לעתים קרובות באופן לא מודע, עם העולם סביבנו.


dog eating

התניה אופרנטית


התניה אופרנטית, תיאוריה בסיסית נוספת של למידה, נוקטת בגישה שונה על ידי התמקדות בתוצאות של התנהגות. תיאוריה זו, שפותחה על ידי ב.פ. סקינר, טוענת שהתנהגויות מעוצבות על ידי תגמולים ועונשים. הניסויים של סקינר, בעיקר עם חולדות ויונים, הדגימו שהתנהגות של בעל חיים ניתנת לשינוי על ידי חיזוק (משהו שמגביר את הסבירות שההתנהגות תחזור על עצמה) או עונש (משהו שמפחית את הסבירות שההתנהגות תחזור על עצמה).


מושג מפתח בהתניה אופרנטית הוא תיבת סקינר, מכשיר המשמש לחקר כיצד בעלי חיים לומדים באמצעות אינטראקציה עם סביבתם. על ידי לחיצה על ידית, בעל חיים יכול להרוויח כדור מזון, תגמול שמעודד את ההתנהגות לחזור על עצמה. סקינר הראה שלא רק שניתן להשפיע על התנהגות בדרך זו, אלא שניתן ללמד דפוסי התנהגות ספציפיים על ידי שינוי לוח הזמנים של החיזוק.


להתניה אופרנטית יש יישומים נרחבים בהתנהגות אנושית ולמידה. היא עומדת בבסיסן של אסטרטגיות חינוכיות רבות, תוכניות לשינוי התנהגות והתערבויות טיפוליות. לדוגמה, חיזוק חיובי משמש לעידוד התנהגויות רצויות אצל ילדים ומבוגרים, החל מהישגים בכיתה ועד משימות במקום העבודה. לעומת זאת, חיזוק שלילי ועונש משמשים כדי להרתיע מהתנהגויות לא רצויות.


תיאוריה זו מדגישה את חשיבותן של תוצאות בלמידה ושינוי התנהגות, ומדגישה שפעולותינו מושפעות מאוד מהתוצאות שהן מייצרות. התניה אופרנטית מספקת תובנות חשובות לגבי האופן שבו ניתן לעצב התנהגות לאורך זמן, ומציעה כלים להבנה והשפעה על פעולות אנושיות.


למידה אינטואיטיבית


למידה אינטואיטיבית שונה ממודלים מובנים של גירוי-תגובה כמו התניה קלאסית ואופרנטית, ובמקום זאת מדגישה את היכולות הטבעיות והאינסטינקטיביות שלנו לרכישת ידע. תיאוריה זו טוענת שלמידה אינה תמיד תהליך מודע, אלא מתרחשת לעיתים קרובות מתחת למודעות המודעת שלנו, בהנחיית אינטואיציה ואינסטינקט. היא מציעה שבני אדם, כמו בעלי חיים אחרים, ניחנים ביכולת טבועה להבין, להסתגל ולתקשר עם סביבתם באופן שלא תמיד ניתן להסביר באמצעות הדרכה ישירה או גירויים נצפים.


מהותה של למידה אינטואיטיבית טמונה בזיהוי ספונטני של דפוסים ויחסים ללא צורך בהיגיון מפורש. לדוגמה, ילדים לומדים לדבר את שפת האם שלהם באופן שוטף ללא הדרכה פורמלית, קולטים דקדוק ואוצר מילים באמצעות חשיפה ותרגול אינסטינקטיבי. באופן דומה, מבוגרים מקבלים לעיתים קרובות החלטות מורכבות על סמך "תחושת בטן" שהם לא יכולים לנסח במלואה, תוך הסתמכות על מאגר פנימי של חוויות וידע.


למידה אינטואיטיבית מדגישה את החשיבות של אמון באינסטינקטים ובתהליכים התת-מודעים המנחים את הלמידה. היא מדגישה את היכולת לתובנה ואת רגעי ה"אהה" הפתאומיים שמובילים להבנת מושגים מורכבים או לפתרון בעיות. צורת למידה זו מזכירה לנו את הערך של חוויות, רגשות והיבטים פחות מוחשיים של קוגניציה המשחקים תפקיד מכריע באופן שבו אנו רוכשים ידע ומיומנויות.


על ידי הכרה בכוחה של אינטואיציה בתהליך הלמידה, למידה אינטואיטיבית מרחיבה את הבנתנו כיצד מתרחשת למידה, ומציעה השקפה הוליסטית יותר המשלבת את הספקטרום המלא של האינטליגנציה והקוגניציה האנושית.


intuition

למידה דרך חיקוי והזדהות


למידה דרך חיקוי והזדהות, תיאוריה המקושרת בעיקר לעבודתו של אלברט בנדורה, מדגישה את ההשפעה העמוקה שיש לתצפית על אחרים על הלמידה וההתנהגות שלנו. תיאוריה זו מציעה שחלק ניכר מהלמידה האנושית מתרחש באופן חברתי, באמצעות צפייה וחיקוי של פעולות, עמדות ותגובות רגשיות של אחרים. הניסוי המכונן של בנדורה עם בובת בובו המחיש כיצד ילדים מחקים התנהגות תוקפנית שנצפתה אצל מבוגרים, תוך הדגשת כוחו של המידול בתהליך הלמידה.


צורת למידה זו חורגת מחיקוי גרידא. היא כוללת את התהליכים המורכבים של הזדהות, שבהם אנשים מאמצים את העמדות, הערכים וההתנהגויות של מודל לחיקוי שהם תופסים כדומים לעצמם או שואפים להיות כמותם. הדבר ניכר באופן שבו ילדים מחקים לעתים קרובות את הוריהם, מוריהם או דמויות בדיוניות, תוך אימוץ לא רק את פעולותיהם אלא גם את אמונותיהם ועמדותיהם.


למידה דרך חיקוי והזדהות ממלאת תפקיד מכריע בפיתוח מיומנויות חברתיות, רכישת שפה וערכים מוסריים. היא גם עומדת בבסיס היעילות של פרקטיקות טיפוליות מסוימות, כגון משחק תפקידים, שבהם אנשים לומדים דרכים חדשות להתנהגות על ידי התבוננות וחיקוי של מודלים טיפוליים.


יתר על כן, תיאוריה זו מדגישה את חשיבותה של הסביבה החברתית בעיצוב ההתנהגות ומרמזת כי ניתן לשפר משמעותית את הלמידה בסביבות שיתופיות ותומכות. על ידי הבנת מנגנוני החיקוי וההזדהות, מחנכים והורים יכולים לטפח טוב יותר סביבות המקדמות דפוסי למידה והתנהגות חיוביים.


children

למידה קוגניטיבית


הלמידה הקוגניטיבית מעבירה את המוקד מגירויים ותגובות חיצוניים לתהליכים פנימיים המתרחשים במוחו של הלומד. תיאוריה זו מדגישה את תפקיד הזיכרון, התפיסה והמחשבה בתהליך הלמידה, ומציעה כי למידה היא פעילות מורכבת הכוללת רכישה, ארגון ושימוש בידע. היא מבוססת על האמונה כי למידה מתרחשת באמצעות עיבוד פעיל של מידע, כאשר לומדים בונים ידע חדש על סמך חוויותיהם הקודמות.


תפקיד התובנה בלמידה


היבט מרכזי בלמידה קוגניטיבית הוא מושג התובנה, הבנה או הבנה פתאומית הפותרת בעיה או מבהירה מושג מורכב. רגע "אהה" זה מעיד על למידה עמוקה, שבה נוצרים קשרים בין פיסות מידע שונות. תובנה מתרחשת לעתים קרובות לאחר תקופות של הרהור, והיא מייצגת שינוי משמעותי בהבנה. ניסויים בבעלי חיים, כמו אלה הכוללים שימפנזים המשתמשים בכלים כדי להגיע לבננות, מראים שתובנה אינה בלעדית לבני אדם אלא היא היבט בסיסי של למידה בין מינים.


למידה קוגניטיבית בפעולה: דוגמאות לניסויים


עבודתו של ז'אן פיאז'ה על התפתחות קוגניטיבית בילדים מספקת דוגמה ברורה ללמידה קוגניטיבית בפעולה. פיאז'ה זיהה שלבים של התפתחות קוגניטיבית, שבהם ילדים עוברים מפעולות רפלקס פשוטות לרמות מורכבות של חשיבה והבנה. ניסוייו הראו שילדים לומדים באמצעות אי interaction עם סביבתם ואינטגרציה של חוויות חדשות למסגרות קוגניטיביות קיימות, תהליך שהוא כינה התבוללות והתאמה.


לב ויגוצקי הציג את המושג אזור ההתפתחות המקורב (ZPD), תוך הדגשת החשיבות של אינטראקציה חברתית בהתפתחות קוגניטיבית. על פי ויגוצקי, למידה היא היעילה ביותר כאשר היא מתרחשת מעבר ליכולות הנוכחיות של הלומד, אך בהישג יד בעזרת אדם בעל ידע רב יותר. תיאוריה זו השפיעה על גישות חינוכיות, תוך הדגשת תפקיד ההוראה המודרכת על ידי מורים ושיתוף פעולה בין עמיתים בלמידה.


לתאוריות הלמידה הקוגניטיבית הייתה השפעה עמוקה על פרקטיקות חינוכיות, מה שהוביל לפיתוח אסטרטגיות המקדמות מעורבות פעילה עם חומר, חשיבה ביקורתית וכישורי פתרון בעיות. אלה כוללים את השימוש במפות מושגים, קבוצות למידה שיתופיות ופיתוח הדרגתי, כולם נועדו להקל על בניית ידע ולשפר את ההבנה.


על ידי התמקדות בתהליכים המנטליים המעורבים בלמידה, למידה קוגניטיבית מציעה מסגרת מקיפה להבנת האופן שבו אנשים מפרשים, מעבדים ומיישמים מידע חדש. היא מדגישה את החשיבות של גישה חינוכית ממוקדת לומד, כאשר הדגש מושם על טיפוח הכישורים הקוגניטיביים הדרושים ללמידה והסתגלות לאורך החיים.


תורת המערכות הכלליות


תורת המערכות הכלליות (GST) מספקת מסגרת הוליסטית להבנת למידה והתנהגות, ומתרחבת מעבר לפרט כדי לשקול את המערכות הרחבות יותר שבהן הוא פועל. GST, שפותחה על ידי לודוויג פון ברטלנפי, טוענת כי אלמנטים שונים בתוך מערכת מחוברים זה לזה וכי שינויים בחלק אחד של המערכת יכולים להשפיע על השלם. תיאוריה זו חלה על מערכות ביולוגיות, חברתיות וחינוכיות, ומציעה נקודת מבט המדגישה את המורכבות והתלות ההדדית של גורמים המעורבים בתהליך הלמידה.


בהקשר של למידה, GST מציעה כי לא ניתן להבין באופן מלא את התפתחותו ורכישת הידע של הפרט בבידוד, אלא יש לראותם כחלק ממערכת השפעות גדולה יותר. השפעות אלו כוללות אינטראקציות חברתיות, נורמות תרבותיות וגורמים סביבתיים, שכולם מקיימים אינטראקציה דינמית עם התהליכים הקוגניטיביים של הפרט. לדוגמה, הלמידה של תלמיד מושפעת לא רק מהיכולות והמוטיבציות האישיות שלו, אלא גם ממשפחתו, מחבריו, מהמחנכים וממערכת החינוך הרחבה יותר. GST מעודדת גישה בין-תחומית לחקר למידה, תוך תמיכה בשילוב תובנות מתחום הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה והחינוך. גישה זו מכירה במורכבות של תופעות למידה ובמגבלות של מודלים רדוקציוניסטיים המתמקדים באופן צר ברכיבים בודדים.


על ידי אימוץ נקודת מבט מערכתית, מחנכים וחוקרים יכולים לזהות ולטפל טוב יותר בגורמים הרב-גוניים המשפיעים על תוצאות הלמידה. לפיכך, תורת המערכות הכלליות מציעה עדשה מקיפה שבאמצעותה ניתן לחקור את רשת היחסים והתהליכים המורכבת העומדת בבסיס חוויית הלמידה, תוך הדגשת החשיבות של סביבת למידה תומכת ומחוברת.


תהליכי הלמידה: סיכום


בחינת האופי הרב-גוני של תהליכי הלמידה דרך עדשות ההתניה הקלאסית, ההתניה האופרנטית, הלמידה האינטואיטיבית, הלמידה באמצעות חיקוי והזדהות, הלמידה הקוגניטיבית ותורת המערכות הכלליות, מעניקה לנו הבנה מקיפה של התהליכים העומדים בבסיס האופן שבו אנו רוכשים, מעבדים ושומרים ידע. כל תיאוריה מציעה תובנות ייחודיות לדינמיקה של הלמידה, החל מהקשרים הבסיסיים של גירויים ותגובות ועד למשחק הגומלין המורכב של תהליכים קוגניטיביים והשפעות מערכתיות.


ההתניה הקלאסית והאופרנטית מבהירות את התפקידים הבסיסיים של גירויים, תגובות ותוצאות בעיצוב ההתנהגות. למידה אינטואיטיבית ולמידה באמצעות חיקוי והזדהות מדגישות את ההיבטים המולדים והחברתיים של הלמידה, תוך שימת דגש על חשיבות האינסטינקט, התצפית והמידול. למידה קוגניטיבית מעלה לקדמת הבמה את המנגנונים הפנימיים של חשיבה, זיכרון ותובנה, בעוד שתורת המערכות הכלליות מרחיבה את נקודת המבט שלנו, ומעודדת אותנו לשקול את הקישוריות של גורמים שונים בתוך מערכת הלמידה.


יחד, תיאוריות אלו מדגישות את מורכבותה של הלמידה כתהליך אינטגרטיבי, המושפע ממגוון גורמים פנימיים וחיצוניים. הן מזכירות לנו את החשיבות של אימוץ גישה הוליסטית לחינוך ולפיתוח אישי, כזו המטפחת את הדרכים המגוונות שבהן אנשים לומדים וגדלים. ככל שאנו ממשיכים לחקור את מסתרי המוח וההתנהגות, תיאוריות אלו משמשות כאורות מנחים, המאירים את הדרך להבנה עמוקה יותר של יכולת הלמידה האנושית.



sivan avni

 

סיון אבני - טיפול זוגי מבוסס מובחנות וקונסטלציה משפחתית.

Comments

Rated 0 out of 5 stars.
No ratings yet

Add a rating
Anchor 1
bottom of page