"ההיפך מבדידות היא לא הביחד אלא אינטימיות"/ ריצ'ארד באך הבעיה היא שלהיות באינטימיות מלאה זה יכול להיות מפחיד, כי מה אם בן/בת הזוג לא יקבלו אותנו כפי שהננו ברובדים העמוקים ביותר? , ואז מה יקרה אם לא יקבלו אותנו? - האם יביעו סלידה, גועל, דחייה? האם יעזבו, ינטשו, יפנו גב? מכיר/ה את המחשבות האלה? ואת הסיפורים על ההיא שנגעלת מההוא ועל ההוא שנטש אחרי שסיפרה לו את סודה...
כולנו מכירים סיפורים כאלה, סיפורים שלנו, של מישהם במשפחה, בחבר'ה, בעבודה, בסרט בקולנוע, בסדרת הטלוויזיה, בספר שקראתם בשנה שעברה, בפרק ההוא משיעור מקרא...
אלה סיפורי הפחד הקולקטיביים של כולנו,
הפחד שלא יאהבו ויקבלו אותנו כפי שאנחנו והפחד שנהיה בודדים בתוך הביחד,
בודדים בתוך המערכת הזוגית.
מרבית הזוגות שאני פוגשת בקליניקה חיים יום יום את הבדידות בתוך הביחד, מרגישים לבד.
אני שואלת אותם על האינטימיות ביניהם.
אילו סוגים של אינטימיות הם מכירים? ומה מידות האינטימיות השונות ביניהם?
איפה זה מרגיש נוח להביא את עצמך כפי שהנם ובמה פחות?
ומה יוכל לקרות לזוגיות שלהם אם יעיזו להיות אינטימיים?
האם יהיו קשיים, מבוכות, קונפליקטים - כן, ייתכן. זה חלק מהדיל. ואז בדרך כלל מגיעה מצד אחד מהם האמירה -
"אבל אם אספר את זה/ אם אביע את זה בפני בן/בת הזוג, אז יכול להיות שאמצא את עצמי לבד"...
כאן אשאל:
"מה עדיף בעיניך: לשמר את המצב הקיים שבו את/ה מרגיש/ה בדידות בתוך הביחד? או - לקחת את הסיכון שלא תהיו ביחד אבל שתדע/י שהבאת את עצמך במלואך בתוך הקשר? "
ההיפך מבדידות היא אינטימיות:
אינטימיות עמוקה היא האומץ להביא את עצמך כפי שהנך, את כל כולך, לתוך הקשר. להיות מסוגלים לשהות בתוך קונפליקט ולהתגבר יחד. להיות באינטימיות מלאה זה להרגיש נראה ורואה, נשמע ושומע, כשאת.ה באינטימיות קודם כל עם עצמך - כלומר כנה עם עצמך ושלמ/ה עם בחירותיך, או-אז אינך מרגיש/ה בודד/ה.
סיון אבני - הכל יחסים, טיפול מערכתי בזוגיות והורות מבוסס קונסטלציה משפחתית. קליניקה אונליין ובקריית טבעון.