טיפול זוגי ומשפחתי

בגישה מערכתית

 

טיפול זוגי ומשפחתי בגישה המערכתית מתמקד בריקוד הזוגי המשותף, במערכת היחסים שלכם עם עצמכם, עם בן/בת זוגכם ועם ילדיכם והמשפחה המורחבת.

הטיפול המערכתי שם במוקד את המערכת המשפחתית שלכם.

התפישה הבסיסית היא שקשיים של פרט מסוים במערכת מעידים על קשיים במערכת המשפחתית כולה.

הבעיות של הפרט נראות בהקשר המשפחתי ולפיכך גם הטיפול בהן יעשה באופן שיתייחס לדינמיקת היחסים של כל חלקי המערכת המשפחתית שלכם. 

הטיפול מתייחס למתח שבין המערכת הזוגית והמערכת ההורית ולתיפקוד של כל אחד מכם בה. 

בקליניקה אני משלבת בין שתי גישות מערכתיות - פסיכותרפיה מבוססת מובחנות וראויות וקונסטלציה משפחתית מערכתית, המשלבת עבודה עם ייצוגים מוחשיים [קראו כאן מהי קונסטלציה משפחתית וכיצד אני עובדת איתה בקליניקה].

מבנים משפחתיים בעייתיים:

בכל משפחה ישנם קודי התנהגות לא מדוברים, שלעתים אנו אפילו לא מודעים אליהם. בקליניקה נזהה ונמפה קודים ודפוסים משפחתיים לא מדוברים [גם עם המשפחה המורחבת והסביבה] המצויים על הרצף שבין הצורך באוטונומיה מול הצורך בשייכות. שניהם צרכים בסיסיים המשותפים לכלל בני האדם. הדפוסים הללו פועלים מתחת לפני השטח והם שמניעים את המערכת המשפחתית כולה. מתוך הזיהוי והמיפוי [בעזרת הקונסטלציה] שלהם נבחן ונגלה מה מתוך המבנה ומערכות היחסים במשפחה מעודד את הופעת הקשיים המשפחתיים או האישיים, מכאן, בטכניקות התערבותיות שונות נשנה את הדפוסים הבעייתיים שהתקבעו.

1. משפחות מנותקות:

הצורך באוטונומיה מאפיין נתקים בין חברי המשפחה שפועלים באופן עצמאי ללא זיקה ושייכות כלפי שאר חברי המשפחה. בקצה הסקאלה של מערכות המאופיינות באוטונומיה נראה תופעות של ניתוק רגשי, ריחוק רגשי ופיזי עד כדי המנעות ממגע, קושי לייצר קשרים קרובים ומשמעותיים והימנעות מבקשת עזרה גם בעתות מצוקה שכן במשפחות המאופיינות בניתוק אין הכרה בקיומה של מצוקה של הפרט.

הניכור והמרחק בין חברי המשפחה המאפיינים משפחות עם דינמיקה של אוטונומיית יתר, גורמים לקושי לחוש שייכות למערכת המשפחתית כולה, מאיימים על ההתפתחות הרגשית של כל אחד מחבריה ומתאפיינים בגבולות מאוד נוקשים והיררכיים שבמקרה של משבר או שינוי קיצוני עלולים לפרק את התא המשפחתי שמתקשה להסתגל ולהתאים את עצמו לצרכים המשתנים של חברי המשפחה.

2. משפחות מותכות:

מושג השייכות מתייחס לאינטראקציות המשפחתיות ההפוכות. כאן מדובר בחברי משפחה שנוטים להיות מעורבים ומתערבים יתר על המידה בחייהם הפרטיים של אחרים במערכת המשפחתית. מצב קיצוני של שייכות ייקרא מעורבבות או התכה רגשית והוא מוביל לחוסר ניפרדות ומאופיין בחוסר איזון במערכת היחסים שבין הורים וילדים.

 

חברי המשפחה ידווחו על תחושה שאין גבולות, אין היררכיה ברורה ביחסים בין הורים וילדים, אין אינטימיות ופרטיות. חודרנות ותגובתיות יתר מיידית ועוצמתית מאוד, תחושה של "מהלכים על ביצים" כדי מחד לא להרגיז ומאידך לרצות את האחרים.

 

מערכת משפחתית מותכת איננה יציבה, וגם היא סובלת מקושי להסתגל ולהתמודד עם הצרכים המשתנים של חברי המשפחה. במערכת המותכת חברי המשפחה ירגישו שמהות הקיום שלהם היא קודם כל ולפני הכל מען הכלל, למען המשפחה, וזה יבוא בהכרח על חשבונם האישי, עד כדי כך שיבטלו את רצונותיהם העצמיים ואת תחושת העצמאות שלהם.

 

ילדים הגדלים במערכת משפחתית מותכת יסבלו מחוסר ביטחון, יתקשו להגדיר את עצמם בנפרד מהתא המשפחתי והתפתחותם הרגשית תיפגע.

3. קואליציות:

לעיתים אחד ההורים יוצר קשר קרוב בעל אופי חברי עם אחד הילדים ומשתמש בו לשם תמיכה וקבלה תוך כדי דחיקת רגליו של בן/בת הזוג החוצה ממערכת היחסים. כך נוצר למעשה דינמיקה זוגית בין ההורה והילד על חשבון הדינמיקה הזוגית בין שני ההורים. כשמדובר בתקופת ההורות הראשונית וההסתגלות למעבר מזוגיות לזוגיות-הורית, דינמיקת הקואליציות נפוצה מאוד ואף נורמלית, אולם כאשר הדינמיקה הזו נמשכת מעבר לשנת ההורות הראשונה ומתקבעת במערכת היחסים במשפחה, יש בכוחה להרוס את התא המשפחתי ואכן מרבית הזוגות בישראל כיום מתגרשים בעקבות משבר ששורשיו בתקופת ההורות הראשונית ושלא טופל כראוי. הקואליציה בין ההורה והילד השתרשה ודחקה את הקשר הנורמטיבי של זוג ההורים החוצה מהמערכת.

 

4. קרקע פורייה ליצירה או טיפוח קשיים משפחתיים או אישיים של בני המשפחה:

ברט הלינגר, אבי שיטת הקונסטלציה המערכתית טען כי ילדים יעשו כל שביכולת כדי לשמר את המערכת המשפחתית שלהם ואפילו במחיר פיתוח מחלות כרוניות ועד כדי אובדנות - ובלבד שהמסגרת המשפחתית שהם מכירים, קרי אבא ואמא והילדים חיים יחד תחת אותה קורת גג. מחקרי משפחה שנערכו כבר בשנות השבעים של המאה הקודמת [קבוצת מילאנו] הוכיחו קשר ישיר בין תופעות של הפרעות אישיות בקרב מתבגרים [אנורקסיה, בולמיה, פיצול אישיות] לבין שאיפתם של המתבגרים לשמר את התא המשפחתי תוך שהם הולכים ופוגעים בבריאותם הנפשית [באופן תת מודע] עד כדי התפרצות של מחלת נפש, בדרך זו הם מבקשים להסב את תשומת לבם של שני ההורים אליהם, לגרום להם להתאחד ולהפסיק לריב ביניהם. כאשר ילדים קטנים מגלים שיש ביכולתם לשלוט על הדינמיקה הזוגית של הוריהם, הם הופכים בעצמם להיות הגדולים במערכת המשפחתית, כך לפי הקונסטלציה, ובכך מפירים את הסדר הנכון במשפחה - הורים הם גדולים וילדים הם קטנים, ההורים נותנים והילדים לוקחים. בטיפול נחשוף את מקור השיבוש ונחזיר את הסדר המשפחתי התקין.

מטרת הטיפול לשנות את המבנה הבעייתי וליצור מבנה משפחתי בריא ויציב יותר, שמוביל לבריאות של המערכת המשפחתית כמו גם של בני המשפחה.

באילו מקרים אני מטפלת בקליניקה?

  1. זוגות שאחד מהם או שניהם גדלו במערכת משפחתית מנותקת והם חיים כיום בבנתק ממושך ממשפחת המוצא שלהם. הללו מפחדים להעביר הלאה בשושלת שלהם את דינמיקת הניתוק וחווים קשיים בזוגיות מול בן/בת הזוג שמתקשים להבין את דינמיקת הניתוק, מה שמציף הרבה קונפליקטים ומריבות בזוגיות.

  2. זוגות שאחד מהם או שניהם גדלו בבית אלים פיזית ומילולית ומבקשים להפסיק את שרשרת האלימות ולאפשר לילדיהם לגדול בסביבה בטוחה ורגועה. הללו זקוקים להדרכה ותמיכה כיצד לצאת ממשולש הדרמה [תוקף - מושיע - קורבן] לזהות דפוסי חשיבה ופעולה אוטומטיים שסיגלו לעצמם בילדותם ולפעול מתוך חשיבה וכוונה מודעת ולא תוקפנית.

  3. זוגות שאחד מהם או שניהם גדלו במערכת משפחתית מותכת ומבקשים לעשות שינוי משמעותי ולמצוא את האני העצמאי שלהם, אך לא יודעים כיצד לעשות זאת היות בהמערכת המשפחתית בה גדלו מנעה מהם את ההתפתחות התקינה של העצמאות. זוגות כאלה יחושו מאויימים מול כל אקט של עצמאות שיבצע מישהו מהם, עד כדי חרדה מפני פירוק הזוגיות.

  4. זוגות שמרגישים פער גדול בין הפנטזיה הזוגית וההורית למציאות, הצמתים בהם זוגות אלה יגיעו לקליניקה יהיו לרוב או בהורות ראשונית, כאשר הקושי העיקרי הוא בהתמודדות עם המעבר מזוגיות להורות-זוגית, תחושות של אובדן הזוגיות לטובת ההורות, דכאון לאחר לידה והשפעותיו על המרחב הזוגי והמשפחתי, קשיים בהגדרת עצמאות התא המשפחתי החדש מול המשפחה המורחבת [מסוג משפחות מותכות] או חוויות של לבדות מאוד גדולה ושל חוסר לגיטימציה להביע קשיים ולבקש עזרה [במשפחות מורחבות עם דינמיקה של נתקים]. צומת מאפיינת אחרת בקליניקה היא בהורות לבני נוער ובמיוחד במקרים של היפראקטיביות וקשיי קשב וריכוז.

  5. קשיים שמאפיינים את מרבית המערכות המשפחתיות - מריבות על חינוך הילדים, מריבות על כסף, קשיים באינטימיות המינית עד כדי הימנעות מסקס, מריבות בזוגיות על בסיס טיב הקשרים עם המשפחה המורחבת [משפחות המוצא של בני הזוג] ובמיוחד במקרים של תחושות חוסר אונים מול מניפולציות, ורוצים ללמוד איך להפסיק אותן ולפתח עמוד שדרה עצמאי.

הטיפול הוא המסע המשותף שלכם לשיפור מערכת היחסים המשפחתית והוא מתאים למי שמוכנים ובשלים לעבוד כדי לשפר את הדינמיקה המשפחתית. ​התהליך כולל משימות משפחתיות ואישיות לבני המשפחה גם למהלך הזמן שבין פגישות הטיפול. התהליך קצר וממוקד ולרוב מספיקות 10-12 פגישות כדי ליצור שינוי משמעותי בדינמיקת מערכת היחסים הזוגית וההורית שלכם.

המפגשים נערכים בקליניקה אונליין או בקריית טבעון עם שני בני הזוג.

משך כל מפגש שעה וחצי.

עלות מפגש - 400 ש"ח תשלום במזומן או באפליקציית paybox.

 
 

סיון אבני מטפלת במערכות יחסים משפחתיות

  • Facebook
  • Instagram

טל' 052-6021865 דוא"ל: sivanavni44@gmail.com  קרית טבעון , ישראל

© 2019 Sivan Avni  Proudly created by Wix.com